אורן אברהם, בן 43 מרעות, עובד כמטפל באמנות בביה"ס במודיעין (בעיקר בכיתות תקשורת):
"אני אוהב לצייר מתוך השראה מאמנים או מצבי חיים שונים. לתת ביטוי אינטואיטיבי וישיר העושה שימוש בחומרים ממוחזרים ופשוטים מתוך רגעים יומיומיים המלווים כל אחד מאיתנו.
רוב העבודות בתערוכה התחילו בתקופת סגר הקורונה. בתקופה ההיא, בה הכל נראה משובש ולא רגיל - חיפשתי לחזור ולחקור את השורשים הפנימיים המחברים אותי חזרה לכוחות היצירה והשינוי. מקורות הצבע הספונטניים היוו נחמה ותקווה.
הנחתי את קנבס הציור בגינת הבית והתמסרתי לתוך ריקוד הצבעים בקולאז'ים וציורים שונים. דימויים ושאלות שחזרו כמו הבית, הרצל וגבולות המדינה, ליוו אותי באופן קבוע עוד לפני שהתחילה המלחמה של אוקטובר. הדימויים התחברו גם לצורך להביע עצמי באופן שלם יותר, גם כשלא מצאתי סביבה המתאימה לכך. תהליך היצירה הפך מעין "מרחב מוגן" או חיפוש אחר מרחב ואופק משוחרר יותר. מסגרת הציור אצרה בתוכה אנרגיות ותחושות מגוונות כמו קפסולת זמן או כתב יד אישי אך גם אוניברסאלי.
לאחרונה החלטתי לגזור את בדי הציור ממסגרת הקנבס, לאפשר לציורים "לצאת מהמסגרת" של עצמם. עצם הפעולה זימנה התבוננות מחודשת על ציורים שזמן רב ישבו בחדרי, וגל השינויים שעובר על מדינתנו הניע גם אותי לצורך לזוז ולשנות".
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קונדימנטום קורוס בליקרה, נונסטי קלובר בריקנה סטום, לפריקך תצטריק לרטי
