גבעת הברושים

השבילים מובילים את המטיילים אל תוך המסלול, מעבר לפריחה שצובעת כל פינה בשלל צבעים וגוונים, המקום כולו עתיר סלעים ועצים תמירים שנותנים תחושה של הליכה בתוך קרחת היער.

האזור משולט היטב באפשרויות הטיול: גבעת הברושים ישר, מצפה ע"ש אמנון ליפקין שחק ימינה. ברושים מסודרים בשורה כמו חיילים במסדר צבאי, בפאה השמאלית של השמורה, ונדמה כאילו הם יוצרים גבול המקיף את הגבעה ותוחם אותה. עוד במקום עצים בעלי גיל מופלג - זאת ניתן לראות על פי הגזע העבה שלהם.

במקום הוקם מיזם מיוחד להשבת דבורי הדבש הנעלמות חזרה לסביבה הטבעית שלהן, זאת באמצעות הקמת כוורות ייחודיות הנקראות, כוורות ביו-דינאמיות. כוורות מסוג זה הן כוורות טבעיות לחלוטין, שאין ללא התערבות יד אדם וללא שימוש בחומרים מלאכותיים, כל הדבורים בכוורת ניזונות ממזון טבעי לחלוטין.

בחודש מרץ 2015 נחנך בגבעת הברושים מצפה על שמו של הרמטכ"ל ה-15 ותושב העיר, אמנון ליפקין שחק. במקום שילוט והסבר על האיש, פועלו וחייו.

התצפית מהמקום שבנוי כמו אוהל צבאי, מרשימה במיוחד. ורבים מגיעים לכאן למנוחה של שעות אחר הצהריים בסוף השבוע להתענג אל מול הנוף המדהים הנשקף של רכס הרי יהודה, עמק איילון.

אתר זה בעבר שימש כשטח אימונים של צה"ל ונקודת שליטה ותצפית, שממנה יצאו מבצעים רבים של חטיבת הצנחנים, היחידה בה החל אמנון את שירותו הקרבי ואף שימש כמפקד בכל רמות הפיקוד.

המצפה כולל פינת ישיבה מוצלת המשקיפה על הנוף ממזרח למודיעין מכבים רעות ועמדות בהן מידע היסטורי על הגבעה ועל אמנון ליפקין שחק.

נגישות: בשיתוף פעולה של עיריית מודיעין מכבים רעות, קק"ל וועדת קהילה נגישה המצפה הונגש. במקום יש חניית נכים, שביל נגיש לכיסאות גלגלים, ספסל עם מאחזי יד, עמדת הסברה קולית של חברת מסבירן.

מה שלכם נותר הוא ללכת לטיול בין השבילים הרבים בגבעה וליהנות מאחד המקומות היפים בעיר מודיעין מכבים רעות.

עד שנות ה-2000 עמדה בצד השמאלי של המבנה קשת לבנים ועליה מדרגות שהובילו לקומה השנייה של הווילה. עם השנים קרסו המדרגות והקשת, וכיום נותר רק חלק מהקומה הראשונה; המבנה גודר בגלל היותו מבנה מסוכן.

בשנת 1975 החלה התארגנות של קבוצה להקמת יישוב באזור מודיעין. הקבוצה חפצה להתיישב בגבעת-הברושים וחורבת באר-טל (החורבה נמצאת במדרון המערבי של גבעה 302 הסמוכה) ומכאן נגזר שמו של גרעין המייסדים – "באר-טל".

באותם ימים הוחלט בוועדת השרים לענייני התיישבות על עיבוי היישובים לאורך "הקו הירוק" (קו הפסקת-האש בין ישראל וירדן שנחתם ב-1949, בסיומה של מלחמת העצמאות) וזאת לנוכח החלטת עצרת האומות-המאוחדות (האו"ם) בה הוכרזה הציונות כתנועה גזענית. בסופו של דבר הקים גרעין "באר-טל" את יישובו לא בגבעת הברושים אלא סביב תל שילטא הנמצא לא-הרחק מכאן – מושב שילת.

בתחילת שנות השמונים החל לקרום עור וגידים חלום ישן של תנועת המכבי – הקמת יישוב ומרכז חינוכי בחבל מודיעין, כשהכוונה הראשונית הייתה שיישוב תנועת המכבי יהיה סמוך לאתר "קברות המכבים", מקום הזנקת מרוץ הלפיד המסורתי של התנועה ומקום הדלקת לפיד משחקי המכבייה.

בסופו של דבר ולאחר מספר שינויים במיקום ואופי היישוב המתוכנן, הוקמה מכבים מספר קילומטרים מדרום-מזרח ל-"קברות המכבים", כאשר גבעת-הברושים נכללה בתחום היישוב אשר חלק מבתיו הוקמו על תחתית המדרונות המזרחי והצפון-מזרחי של הגבעה.