בשנת 2006 קיבלה עיריית מודיעין מכבים רעות החלטה להנציח את חטיבת יפתח שבזכות לחימתה במבצע "דני" במלחמת העצמאות התאפשרה הקמת העיר מודיעין.
כאות הוקרה ללוחמי החטיבה נקרא על שמה הפארק למרגלות גבעת התיתורה.
18-8 ביולי 1948
מפקד המבצע: יגאל אלון, קצין המבצעים: יצחק רבין
מבצע "דני", או בשמו האחר מבצע "ל.ר.ל.ר", הוא אחד מן המבצעים הגדולים ביותר שנערכו במלחמת העצמאות. המבצע נערך ב"עשרת הימים", שבין תום ההפוגה הראשונה לבין ראשית ההפוגה השנייה במלחמה, בימים 18-8 ביולי 1948.
המבצע נקרא על-שמו של דני מס, מפקדו הראשון של גוש-עציון, ומפקד "מחלקת ההר" היא מחלקת הל"ה, אשר חשה עם ציוד ואספקה אל גוש-עציון הנצור בליל ה-16-15 בינואר 1948, נקלעה לקרב בין הכפרים ג'בע וצוריף בשולי הר-חברון, וכל לוחמיה נהרגו בקרב זה.
שמו האחר של המבצע – "ל.ר.ל.ר" – מורכב מארבעת יעדיו העיקריים של המבצע, על-פי התכנית המקורית, לוד, רמלה, לטרון ורמאללה.
במבצע השתתפו חמש חטיבות לוחמות: "אלכסנדרוני", "הראל", "יפתח", "קריתי" וחטיבה "שמונה", וכן יחידות הנדסה ותותחנים.
מבחינת כוח האדם, שנטל חלק במבצע, חשוב לציין, שהיה הגדול ביותר בהיקפו מכלל מבצעי ה"הגנה" וצה"ל עד לביצועו.
הסרת האיום מעל "גוש דן", והרחקת בסיסי האויב ממנו.
יצירת קו הגנה נוח למדינת ישראל בשולי ההר, ועל בימת שפלת יהודה.
תפיסת צמתי תחבורה מרכזיים כשדה התעופה לוד, ומרכז מסילות הברזל החיוני בעיר לוד.
השמדת כוחות אויב במרחב רמלה-לוד-לטרון.
הרחבת ה"מסדרון" לירושלים.
כיבוש רמאללה.
פארק חטיבת יפתח שלב א'
הזרוע הצפונית של המבצע - חטיבה "שמונה" ויחידות מ"אלכסנדרוני" - השתלטות על מרחב ראס אל-עין (כיום ראש העין וסביבתה הקרובה), כיבוש הכפרים יהודיה (כיום יהוד), וילהלמה (כיום בני עטרות), קולה (ממזרח למושב גבעת כ"ח), דיר-טריף (כיום בחלקה הדרומי מזרחי של שוהם), מחנה בית-נבאללה ויצירת קשר עם היישוב המנותק בן-שמן.
הזרוע הדרומית של המבצע – חטיבת "יפתח" – כיבוש הכפרים עינבה, ג'ימזו (כיום גמזו), דניאל (כיום כפר-דניאל) וחדיתא (תל-חדיד), וכן יצירת קשר עם בן-שמן.
כוחות משתי הזרועות נפגשו בבן-שמן, וכיתרו את העיר לוד ממזרח.
בה בעת יחידות מחטיבת הפלמ"ח "הראל" פעלו כהסחה בגיזרת ה"פרוזדור", שהיה בידינו במרחב ירושלים והרי ירושלים בואכה לטרון, ויחידות מחטיבת "קריתי" פעלו במרחב לוד ורמלה.
שלב ב'
מניעת פריצת כוחות הלגיון הירדני מקו לטרון-רמאללה, אבטחת השליטה על קו צינור המים, שבין ראס אל-עין (מעיינות הירקון) לבין ירושלים, כיבוש הכפרים והמשלטים החיוניים במרחב "גבעות מודיעין" של ימינו, היאחזות בצומת בית-סירא על כביש לטרון-רמאללה וכיבוש לטרון.
בה בעת יחידות "הראל" פעלו להרחבת ה"פרוזדור" ההררי בהרי ירושלים ובשפלת יהודה, באזור שבין לטרון לבין ירושלים (כיבוש אישווא-אשתאול, כיסלה-כסלון, סרעה-צרעה ומשטרת ערטוף - הרטוב).
חטיבת "יפתח" היא אחת משלוש חטיבות הפלמ"ח, שלחמו במהלך מלחמת העצמאות. החטיבות האחרות הן "הראל" ו"הנגב".
במסגרת חטיבת "יפתח" פעלו במהלך רוב חודשי המלחמה שני גדודים: הגדוד הראשון של הפלמ"ח הוא גדוד "העמק", והגדוד השלישי הוא גדוד "הגליל". שני הגדודים גובשו לחטיבה אחת במהלך מבצע "יפתח" לשחרור הגליל העליון המזרחי - באפריל-מאי 1948.
ייחודה של החטיבה בעובדה, שחלק ניכר מלוחמי החטיבה נמנו על ה"הכשרות המגויסות", אשר שהו עד ראשית המלחמה ושלבה הראשון בקיבוצי העמקים והגליל, חלקם גויסו לשורות הפלמ"ח זמן קצר לפני תחילת המלחמה.
מפקדיה של החטיבה במלחמת העצמאות היו יגאל אלון ומולה כהן.
בחודש יוני 1948 פעלו כוחות החטיבה באזור לטרון, בחודש יולי במבצע "דני" ומאוגוסט ועד אוקטובר 1948 בקרבות הנגב.
שני ראשי חץ: האחד לעבר לוד, והשני לעבר צומת בית-סירא
מפת אזור פעילות היחידה10.7.1948 הגדוד הראשון כבש את הכפר עינבה (בכפר זה נמנו ערב המלחמה 1,420 תושבים), והגדוד השלישי כבש את הכפרים ג'ימזו (בכפר זה נמנו ערב המלחמה 1,510 תושבים), דניאל (בכפר זה נמנו ערב המלחמה 410 תושבים) ודיר אבו-סלאמה (בכפריר זה נמנו ערב המלחמה 60 תושבים) ושיחרר את בן-שמן.
11.7.1948 הגדוד השלישי נערך ממזרח ומדרום מזרח ללוד, פרץ לעיר, ניהל בה קרב מורכב והשתלט על מרכז העיר. הגדוד הראשון נערך לקראת כיבוש חדיתא.
12.7.1948 הגדוד הראשון כבש את חדיתא (בכפר זה נמנו ערב המלחמה 760 תושבים), והדף התקפת נגד של הלגיון הירדני על ג'ימזו.
14.7.1948 הגדוד הראשון מיקש את הדרכים שבין ג'ימזו לבין ברפיליה, ובין חדיתא לבין בודרוס, במטרה למנוע פריצת כוחות אויב דרכן מערבה.
ליל ה-15.7.1948 הגדוד הראשון כבש את ברפיליה (בכפר זה נמנו ערב המלחמה 730 תושבים. מקומו היה בשוליה המערביים של העיר מודיעין, ובקרבת אזור התעשייה), ואת נקודת גובה 266 שמדרום מזרח לכפר. הגדוד השלישי עסק בהטרדת הכפר בודרוס (בכפר זה נמנו ערב המלחמה 510 תושבים), הציב מארב בין בודרוס לבין חדיתא ותפס משלטים חיוניים (כחרבת חרמוש, כיום "נאות קדומים") בקרבת כפרים אלה.
15.7.1948 פלוגה מן הגדוד השלישי הותקפה מדרום-מערב לבודרוס על-ידי כוח ירדני בסיוע שריוניות וארטילריה, והדפה את ההתקפה.
15.8.1948 ליל ה-16-15 ביולי פלוגה מן הגדוד השלישי כבשה את הכפר אל-בורג' (גבעת התיתורה. בכפר זה נמנו ערב המלחמה 480 תושבים). פלוגה מהגדוד הראשון כבשה את הכפר ביר-מעין (רעות. בכפר זה נמנו ערב המלחמה 510 תושבים). לרשות שתיהן עמד סיוע ארטילרי שכלל 48 פגזים. מטרת כיבוש כפרים אלה הייתה חלק מן הנסיון לנתק את ציר הגישה העיקרי של כוחות הלגיון הירדני בין לטרון לבין רמאללה (כביש מס' 3 של ימינו).
בליל ה-18.7.1948- כבשו חיילי הגדוד הראשון את הכפר שילטא (תל שילת - "כפר חשמונאי").
כוח מהגדוד הראשון לחם על הרכס ממזרח לח'ירבת כוריכור (כפר האורנים, לפיד), ששיאו בגובה 318 מ' מעל פני הים, במטרה ליצור שליטה על הצומת המרכזי – צומת בית-סירא – על כביש רמאללה-לטרון, ולנתק את ציר הגישה העיקרי של כוחות הלגיון הירדני בין לטרון לבין רמאללה (כביש מס' 3 של ימינו).
הכוח נאלץ לסגת בשטח נחות מול כוחות אויב עדיפים וספג אבידות כבדות במיוחד - 45 לוחמים נהרגו בקרב.
כיבוש אל-בורג. צילום: ארכיון
כיבוש אל-בורגהקרב באל-בורג' היה אחד מן הקרבות האחרונים, שהתנהלו במבצע "דני".
מקומו של הכפר אל-בורג' היה בתחומו של אתר ארכיאולוגי רחב ממדים, אשר השתרע על-פני כ-600 דונם, ושמו הערבי היה קלעת אל-טנטורה (כיום גבעת התיתורה).
בליל ה-16-15 ביולי כבשו כאמור לוחמי חטיבת "יפתח" את הכפרים ביר-מעין (רעות) ואל-בורג' (גבעת התיתורה).
עם שחר ה-16 ביולי הוחלפה פלוגת הגדוד הראשון בביר-מעין על-ידי פלוגה א' מהגדוד השלישי.
עם בוקר הוצאה פלוגה ב' מהגדוד השלישי מאל-בורג', אל עמדות שמקומן היה מצפון לדרך אל-בורג' - ברפיליה, בתוואי הכביש שמצפון לגבעת תיתורה כיום. פלוגה ג' תפסה עתה את הכפר אל-בורג', ועימה תותח 20 מ"מ אנטי-אווירי, תותח 65 מ"מ ומרגמה 81 מ"מ. שלושת אלה קודמו ממרחב ברפיליה אל עמדות ירי ממערב לכפר.
הגדוד ה-2 של הלגיון הירדני, שחנה באזור הכפר בית-סירא, נערך למנוע את ניתוק הכביש לטרון-רמאללה, ואת ניתוקן של דרכי הקישור בין הכפר בודרוס לכפרים שנכבשו בימים האחרונים.
בצהרי היום, יצא כוח ירדני בפיקוד בריטי שכלל: פלוגות חי"ר רכובות על שריוניות, פלוגת שריון ו-2 תותחי נ"ט 6 ליטראות, להתקפת נגד משוריינת. קדמה לה המטרת אש ארטילרית במשך כשעה וחצי על יחידות הגדוד השלישי. הירי הארטילרי הירדני לא הסב נזק ממשי לכוחותינו.
בשעה 17:30 החלה התקפת הנגד על אל-בורג': 12 שריוניות, ומספר משאיות ועליהן שתי פלוגות של לוחמי הלגיון הירדני התקדמו מח'ירבת אום-רוג'מן ("גבעת הברושים", כיום בשולי מכבים) לעבר אל-בורג', והתפצלו לקראת ההתקפה עליה לשלושה ראשים.
לוחמי פלוגה א', שנמצאו בביר-מעין, זיהו את הכוח התוקף וירו לעברו אש מקלעים. אלא שבשל טווח הירי, הפגיעה בו הייתה בלתי-יעילה, והשריוניות המשיכו בתנועתן לעבר אל-בורג'.
שלוש מ-12 השריוניות, התקדמו מדרום מזרח לאל-בורג', ונתקלו בירי עז מצד כוחותינו. שני לוחמי פלמ"ח שבאחריותם היה להפעיל את הפיאט (מטול נ"ט), ברוך יפת ואיתי קדיש, בלטו במיוחד בקור רוחם. הלוחמים המתינו עד אשר השריוניות התקרבו לטווח קרוב אליהם, ירו לעברן ושיתקו את השריונית של מפקד הכוח. שריונית שנייה, שניסתה לחלץ את הראשונה, נפגעה גם היא מן הירי. ההתקפה נבלמה.
חיילי חיל הרגלים הירדני הסתערו לעבר אל-בורג', אך נבלמו על-ידי אש המקלענים, שירו מגגות בתי הכפר. המקלען עמוס אייזנברג הצטיין במיוחד. ההתקפה הואטה. בראש הגבעה המתינו לוחמי פלוגה ג'. מפקד הפלוגה, נחום ברנשטיין-כרמלי, הורה לחייליו לנצור את נשקם, ולהמתין. רק כאשר התקרבו חיילי האויב נפתחה לעברם אש מדויקת מטווח קצר. רבים היו נפגעי האויב, וההתקפה נשברה.
עתה תקף הלגיון הירדני ממזרח. שתי שריוניות אויב נפגעו על-ידי תותח הנ"ט, וכך גם חיילי חיל הרגלים.
כוחות הלגיון, שמספרם לוחמיהם היה גדול מזה של מגיני אל-בורג', נסוגו לאחר ניסיונם הכושל לתקוף את הכפר, ולכובשו מידי אנשי הגדוד השלישי. הקרב תם בשעות אחר הצהריים.
שלושה מאנשי הגדוד השלישי נהרגו בקרב אל-בורג' (גבעת התיתורה), ושבעה נפצעו.
לאויב נגרמו אבידות קשות: 30 הרוגים, עשרות פצועים.
מטרתו של הלגיון הירדני לא הושגה, השטח שנכבש על-ידי יחידות חטיבת "יפתח" נותר בידינו, ונכלל בתחומי המדינה, אם כי צומת בית-סירא נותר בידי הלגיון הירדני, אשר יחידותיו במרחב לטרון לא נותקו ממרחב רמאללה.
אתרי הכפרים ביר-מעין ואל-בורג' השיקו (ממערב) לקו שביתת הנשק בין ממלכת ירדן לבין מדינת-ישראל, ו"דרך הפטרולים" שלאורכה נערכו סיורי צה"ל עד מלחמת ששת הימים, עברה ממזרח להם.
עמידתה של חטיבת יפתח בגזרה זו יצרה את הגבול של מדינת ישראל מול החזית הירדנית. למעשה, הקמת העיר מודיעין במקום זה, התאפשרה בזכות לוחמי החטיבה.
58 מלוחמי חטיבת ''יפתח'' נהרגו בקרבות מבצע ''דני'' ו-69 נפצעו.
***המידע באדיבות יואב רגב***
פארק חטיבת יפתח
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קונדימנטום קורוס בליקרה, נונסטי קלובר בריקנה סטום, לפריקך תצטריק לרטי
