זהו סיפור על עיר שהתעקשה להיוולד. סיפור לידתה של העיר הוא מורכב, ארוך שנים ועמוס לבטים ודעות סותרות. פעמים רבות רעיון הקמת העיר מודיעין עלה על הנייר ופעם אחר פעם נתחב בחזרה לתוך מגירת התוכניות הלא ממומשות.
השטח חרוץ הואדיות קרץ תמיד למתכננים וכבר בשנות ה-50 הועלה לראשונה הרעיון לבניית עיר במקום זה, על ידי אליעזר ברוצקוס, שכיהן כממונה על התכנון במשרד הפנים.
ברוצקוס טען אז שהנטייה הטבעית של האוכלוסיה הישראלית היא התגבשות באזור המרכז ולכן כדאי לבנות עיר גדולה באזור זה. בנייתה של עיר כזאת תאפשר "לדחוף" אוכלוסיה מזרחה.
מדיניות הממשלה באותה תקופה הייתה ליצור מצב בו האוכלוסיה תפוזר בכל הארץ והדרך לעשות זה היתה על ידי יצירת ריכוזי מגורים רחוקים מן המרכז.
באותה העת הועלו רעיונות נוספים באשר לשטח. אחד מהם הוא נסיון של אגף התכנון במשרד הפנים להעתיק אל המקום מוסדות גדולים כמו משטרה, בית חולים ועוד. מכיוון שהמקום היה נטול תשתית בסיסית, בוטלו גם התכניות הללו.
באותה התקופה עלה רעיון נוסף, להעתיק אל מודיעין את בית הקברות המרכזי של גוש דן, או להעביר אליה את המזבלה הגדולה של השפלה. הפעם מנעה זאת זעקתם של אוהבי הטבע, שלחמו מלחמת חורמה למען מה שהגדירו כ"ריאות הירוקות של גוש דן". וכך גבעות הטרשים של מודיעין נותרו שוממות.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קונדימנטום קורוס בליקרה, נונסטי קלובר בריקנה סטום, לפריקך תצטריק לרטי
