שנת 2018

נימוקי השופטים:

אי שם יש כפר, ובו גרות שתי נשים צעירות, כלות טריות. האחת כמהה לגילוי חיבה של בעלה המרוחק ולמעט הערכה מצד חמותה הנרגנת, ואילו האחרת – החיוכים והמבטים ששולח אליה בעלה מעוררים את קנאת כל נשות הכפר.

בשפה ציורית ובסגנון כתיבה פיוטי, נטווים המשפטים ומוליכים אותנו בעקבותיהם אל סמטאות הכפר המתעקלות, בין המראות והריחות ולתוך נפתולי חייהן של הנשים. "העורב" אוצר בין דפיו פיסת חיים ססגונית ושלמה, ומצליח לקחת אותנו על גבי המילים למקום אחר, לזמן אחר, עד שלכמה רגעים גם אנחנו נמצאים ממש שם – ליד הנהר בכפר, עם גיגיות הכביסה, תחת עינו הבוחנת של העורב. וזה, יותר מכול, מה שאנחנו רוצים שסיפור טוב יעשה.

לסיפור המלא

נימוקי השופטים:

הסיפור "טורבינת רוח" מספר על החיים המורכבים, בזמן, במקום, בצבע ובמרקם מיוחד. חיים של זיכרונות מתהווים תוך ציפייה למעשה מטאפיזי גואל. בסיפור יש עיסוק ביחסי הורים וילדים, סבתא ונכד, גיל התבגרות, חלומות, געגוע, קנאה סמויה ותקוות הגיבורה כאנטיתזה לאטימות החברה. שלל אירועים ומצבים שמזכירים את "הקומדיה האנושית" של בלזק. ומעל הכול זהו סיפור על אהבה גדולה מהחיים ככוח המניע את העלילה.

טורבינת רוח כמטאפורה לגוף ונפש ולחיים עצמם ועם התקווה הגדולה המפעמת לאורך המילים והשורות עד הקתרזיס בסוף הסיפור. הסיפור עוסק בגיבורה אקזיסטנציאליסטית עם חופש רצון, בדידות קיומית ומשמעות חיים ונכד ששותף לסוד ועוזר לסבתא להגשים חלום.

לסיפור המלא

נימוקי השופטים:

זמן רב לא קראנו סיפור שעורר בנו כל כך את החשק להיכנס לתוכו ולעשות מעשה. אחד מאיתנו רצה לנקוט באלימות ברורה כלפי אחת הדמויות, והאחרת פשוט רצתה להציל דמויות אחרות, להוציא אותן מהסיטואציה ולהגיד להן שיהיה בסדר.

זהו סיפור טעון מאוד, על עבירות מין בילדים תמימים, על עיוורון בחיק המשפחה ועל אי הקשבה לניואנסים. הוא מקפיא דם, ובעולם בו אנחנו חיים - מעורר את החשש שאי שם, לא רחוק מכאן, לנשמה רכה אחת – הוא גם מציאות.

לסיפור המלא

נימוקי השופטים:

זהו סיפור מרגש על יחסים בין בני הזוג מנחם והילדה. סיפור של אודיסיאה ומסע חיים עם מוטיב מרכזי של איחור. הילדה תמיד מאחרת ומנחם תמיד מחכה בהשראת פנלופה שמחכה לאודיסאוס ב"אודיסאה" של הומרוס. בסופו של דבר, מנחם משיג את מבוקשו לאחר שנים רבות אך כמו שלנון כתב " החיים זה מה שקורה בזמן שאתה עסוק בלתכנן תכניות אחרות".

הסיפור מוליך את הקורא לסיום טרגי, לאחר תקלות של מכונית שלא מתניעה וגשם שוטף מנחם לוקה בליבו ונפטר. כעת חל היפוך בסיפור, האישה תחכה לנצח. השיא של הסיפור מסתיים באכזבה ובמפח נפש. הסיפור מעמת את הקורא עם שאלות של מדוע זה היה צריך להיות כך? ולמה אנו חסרי אונים ברגעי ההכרעה של חיינו?

לסיפור המלא

נימוקי השופטים:

הסיפור "השיר האחרון" מתאר מסע התבגרות של הנערה אלה בדרך להגשמת החלום להיות משוררת וסיפור אהבתה לירדן שחולם להיות זמר. זהו סיפור בשל להפליא המתאר בשפה רהוטה, בקצב רהוט ובמבע רגשי עשיר את הכניסה של אלה לעולם המבוגרים תוך עיסוק בנושאים חשובים של היחס לשונה, קבלת האחר, מעבר מחטיבה לתיכון, מעמד חברתי וחובות כלכליים.

בסיום הסיפור יש סגירת מעגל כשירדן מבצע את השיר שאלה כתבה. הדמויות שנעו במעגלים שונים וחוו פרידה כואבת מתחברים למעגל אחד והציפור המתה שקמה לתחייה בתחילת הסיפור משמשת כסימבול לתחיית החלום, כעוף החול שנשרף בלהבות וקם לתחיה מתוך האפר. עם מפתח להבנה שהתהילה, הפרסום והכסף משנים אנשים.

לסיפור המלא

נימוקי השופטים:

אי שם, בין פרופסור דופרשמינץ לפרי הפלטיפוס, בין ריק סאנצ'ס לאיש-הציפור, חי לו דוקטור גוזי - סנאי שלא מוכן לקבל בולשיט, בעולם של תככים, מרגלים, עורבים מרושעים ומכונית מרקורי T2 עם גלגלי 14X – קטלניים ביותר.

הסיפור הזה, שראוי שיהפוך לסדרת אנימציה עוקצנית, עשה לנו דבר נדיר: הוא הצחיק אותנו. בקצב המסחרר, בדמויות הדעתניות ובבחירת המילים המדויקת.

וזה, דוקטור, כל מה שאנחנו זוכרים.

לסיפור המלא

מנימוקי השופטים:

"גולני שלך" הוא סיפור שלצערנו מוכר לנו היטב. מתוארת בו התרחשות שנטועה עמוק במציאות חיינו הקולקטיבית, אבל הדפים שקיבלנו נפרטים לסיפור אישי מאוד של נערה אחת, המתמודדת עם מותו של אחיה, חייל בגולני שלא חזר.

זהו סיפור שנוגע ביד חשופה בכאב של האבל, בפרידה הבלתי אפשרית, בחיפוש אחר נחמה שאיננה – אך גם מצליח להביא תחושה של כוח, של חיים, של סגירת מעגל ופתיחה של מעגל חדש.

לסיפור המלא

מנימוקי השופטים:

הסיפור "כתם" נפתח בסיטואציה מוכרת לנו כל כך: כי מי מאיתנו לא רצה שיהיה לו כלב? הילד גיבור הסיפור לא רק רוצה כלב, הוא צריך כלב: "לא גדול מדי ולא קטן מדי, לא מלוכלך מדי ולא נקי מדי, כלב זהוב עם כתם חום על העין הימנית." ההורים שלו לא יכולים לתת לו את מה שהוא מבקש, אבל נותנים לו משהו אחר במקום: בובה של כלב.

במרכז הסיפור מתוארת היכולת הנפלאה של הילד לטשטש גבולות בין מציאות לדמיון, ולמצוא בבובה שקיבל את הכוח שהוא נזקק לו. הסיפור מיטיב לשרטט את הצורך הבסיסי כל כך בחבר, מישהו לחלוק איתו את היומיום, את הסודות והמחשבות, ואיך העובדה שהילד כבר לא לבד עוזרת לו להשתנות ונותנת לו ביטחון לרכוש עוד חברים.

לסיפור המלא