עתיקות בפארק ענבה

אתר עתיקות על מדרון צפוני של גבעה הפונה לנחל ענבה. סביב העתיקות מתקיימים כיסי צמחייה.

מיקום: אתר העתיקות ממוקם במרכז העיר על המדרון הצפון-מזרחי של הגבעה המזרחית של מתחם שוכנת הציפורים. חלק זה של הגבעה תחום ממזרח בשד' החשמונאים; מצפון במגרש החנייה הדרומי של פארק ענבה ובפארק עצמו; ממערב ומדרום בשכונת הציפורים (בבנייה). האתר עצמו נכלל תחילה בשטח המיועד לשכונת-המגורים ולאחר חפירות-הצלה במקום שנעשו על-ידי רשות העתיקות הוחלט על שימור האתר.

רחובות: מזרח – שד' החשמונאים ומגרש החנייה של פארק ענבה; דרום – רח' דוכיפת .

נ.צ.מ - נקודת ציון מרכזית: 644900 / 200461

לחצו כאן לשלט האתר

תקופות השלטון המוסלמי בארץ-ישראל נחלקות בין התק' המוסלמית הקדומה לבין התק' המוסלמית המאוחרת, אשר ביניהן חוצצת התקופה הצלבנית. בראשית דרכו של עולם האסלאם, לאחר מותו של מוחמד, תפסו את מקומו ארבעת הח'ליפים "ישרי-הדרך", הראשידון (632-661 לספירה).

אחריהם שלטה באימפריה המוסלמית בדמשק שושלת בית אומיה (661-750 לספירה) ואחריהם שושלת בית עבאס.

לאחר תקופה קצרה של שלטון צלבני בארץ-ישראל החלה התק' המוסלמית המאוחרת המתחילה עם כיבושה מחדש של ירושלים בידי צאלח א-דין ב-1187 לספירה ונמשכה אל התקופה הממלוכית (1260-1517 לספירה) והתקופה העות'מאנית (1517-1917 לספירה).

כאמור, מתחת לקצה המזרחי של בית-החווה האומאיי נתגלו שרידי קירות ממבנים קדומים יותר ומתקנים הכוללים אבוסים ושקתות חצובות. שרידים אלו שייכים למכלול ביזנטי אשר כלל ככל הנראה מספר מבנים, מבנה מרכזי , אורווה, גתות ובית-בד. על-פי חלק מהממצא הקטן במקום (שרידי כלי-חרס ועליהם צלבים, שברי שולחן שיש ועוד) נראה כי יושבי האתר היו נוצרים, דבר המחזק את ההערכה כי מדובר במנזר.

בית-הבד: במהלך העבודות במקום הבחינו החופרים בסלע קטוע בשולי אזור החפירה. בדיקה העלתה כי במקום הייתה מערה שתקרתה אשר התמוטטה קברה וחתמה תחתיה בית-בד ביזאנטי שלם. המערה חולקה לשני אזורים שונים. בחלק המזרחי התגלו אגני-אבן גדולים ואילו החלק המערבי שימש לעצירת השמן. בחלק זה של המערה נמצא משטח-כתישה (מוכר בכינוי "ים") ומתקני הכבישה השונים הכוללים אומנות-אבן, בסיס הבורג (ששימש להנעת קורת בית-הבד) ומשטח הכבישה ולצידו בור-איגום. מתחם בית-הבד נתחם ממערב ומצפון בקירות בנויים.

על-גבי מפולת סלעי תקרת המערה התגלו מפולות נוספות ובהן אבני גזית רבות, ככל הנראה של מבנה מרכזי (כנסייה?) אשר קרס עם התמוטטות תקרת מערת בית-הבד. ייתכן כי רצפת מבנה זה הוא המקור של מעט אבני פסיפס צבעוניים שהתגלו בקרבת מקום.

לממצאים הארכיאולוגיים על מדרונות הגבעה המזרחית של פארק ענבה חשיבות רבה להבנת אורח-החיים של תושבי האזור הקדומים בפרקים שונים של ההיסטוריה של גבעות מודיעין.

גילוי בית-הבד וקיומן של גתות מעידות על הגידולים החקלאיים העיקריים ופרנסתם של התושבים הקדומים של גבעות מודיעין – גידולי הזית והגפן, עצירת שמן-זית והפקת יין. הממצא בגבעה המזרחית של מתחם שכונת הציפורים מאפיין את התמונה המצטיירת מאתרים רבים נוספים בגבעות מודיעין בכל הקשור לגידולים חקלאיים אלו ולייצור שמן ויין.

המתחם הביזאנטי באתר הוא משמעותי וטיפוסי להבנת אחד הפרקים המרתקים בתולדות האזור. אחרי חורבן בית-המקדש במאה הראשונה לספירה עבר מרכז הכובד היהודי לשפלת יהודה אשר גבעות מודיעין מהוות חלק ממנה. לאחר כישלון מרד בר-כוכבא במאה השנייה התמעטה האוכלוסייה באזור. במהלך התקופה הביזאנטית ידעו גבעות מודיעין פריחה התיישבותית מחודשת. תרבות גידול גפן-היין באזורנו הגיעה לשיאה, כפי שמעידות מאות הגתות מתקופה זו החצובות בגבעות האזור. במקומות רבים במרחב הגבעות התגלו וממשיכים להתגלות אתרי התיישבות ביזאנטית וביניהם כנסיות ומנזרים.

כך בחורבת שר, ח'רבת חדת, גבעת משואה, מבוא מודיעים, ח'רבת חרמשית ומקומות נוספים. ככל הנראה גם המתחם הביזאנטי בגבעה המזרחית של מתחם הציפורים מייצג מנזר קטן או חווה מתקופה זו. באתר יש ממצא המעיד על פעילות מקומית של עצירת שמן-זית והפקת יין-ענבים, גידול בעלי-חיים במקום (אולי אורווה שבעלי-החיים שגודלו בה שימשו לשינוע השמן והיין מתוצרת המקום) ועדויות לקיומו של מבנה מרכזי עשוי אבני-גזית ומרוצף בפסיפס (יתכן כנסייה), מבנה שחרב בעת קריסת תקרת מערת בית-הבד.

מתחם העתיקות הוא אתר נקודתי שאופיו ארכיאולוגי. עם זאת, יש במקום מספר ערכי-טבע המשולבים בעתיקות. עץ תאנה ועץ שיזף צעיר צומחים בלב מתחם העתיקות. בכיסי הקרקע ובחריצים שבין סלעי מתחם-העתיקות קיימת צמחיה מגוונת הכוללת בין השאר פריחת רקפות, נרקיסים (בודדים) וכלניות (ספורות) בחורף.

באופן מפתיע התגלו בקיר מערת בית-הבד מחילות חדשות הנראות כקיני שרקרקים.

במקום נערך סקר בוטנאי:

• קישור למיני הצומח שנסקרו במקום