בית הכנסת החשמונאי העתיק

ראשון החוקרים אשר דיווח על האתר הוא שארל קלרמון-גאנו, אשר במסגרת סיוריו בארץ-ישראל בשנות השבעים של המאה ה-19 סייר גם באזור עליו תיבנה לימים העיר מודיעין. קלרמון-גאנו דיווח על שרידים מרשימים במקום, לרבות עמודים וחלקי-עמודים רבים אשר העניקו לחורבה את שמה – "אם העמודים".

במרכז החורבה זיהה קלרמון-גאנו בסיסי עמודים וקירות באתרם המקורי (In situ) והגיע למסקנה כי מדובר ככל הנראה בכנסייה עתיקה. בקרבת מקום זיהה קלרמון-גאנו שני גושי אבן מסותתים כחלקים של מכבש בית-בד, חלקים המכונים לעיתים "בתולות בית-בד". קלרמון-גאנו כלל בספרו "סיורי-מחקר ארכיאולוגיים בפלשתינה בשנים 1873-4" תרשים של חלק המבנה אותו זיהה (וכן הצעת שחזור של תכנית המבנה במלואו) ואיור של מכבש בית-הבד. חשוב להדגיש – האתר עליו דיווח קלרמון-גאנו נמצא מצפון לאתר אשר הוכשר לביקורי הקהל.

הממצאים באתר משתייכים למספר תקופות, החל מהתקופה ההלניסטית (לרבות תקופת החשמונאים) ודרך התקופות הרומית, הביזאנטית והאסלאמית הקדומה. היישוב היהודי נוסד בתקופה ההלניסטית (סוף המאה השלישית לפנה"ס או תחילת המאה השנייה לפנה"ס) והתקיים ברציפות במקום עד למאה השנייה או השלישית לספירה. היישוב מהתקופה הביזנטית והאסלאמית הקדומה התקיים מצפון ממיקום הכפר היהודי.

השרידים העיקריים אשר נחשפו בחפירות הארכיאולוגיות באתר אום אל-עומדאן הם של היישוב היהודי ובו סמטה מרכזית שמשני עבריה מבני מגורים ומבנה מרכזי, אשר זוהה כבית כנסת. מבנה בית הכנסת עבר מספר שינויים במהלך השנים – החל מאולם ציבורי מהתקופה ההלניסטית הקדומה (הסלווקית), דרך אולם גדול יותר אשר הוקם בתקופת החשמונאים מעל האולם הסלווקי ושימש כבית כנסת ועד בית כנסת רחב יותר אשר הוקם בימיו של הורדוס תוך הריסת בית הכנסת החשמונאי ושימוש בחלק מקירותיו. בית כנסת ההרודיאני חרב בתקופת המרד הגדול, שופץ ושימש עד חורבן היישוב היהודי, ככל הנראה בימי מרד בר-כוכבא או מעט אחריו.

כאמור, בתחום החפירות נחשפו גם מבני מגורים וכן שרידי חלק מבית-מרחץ, בורות-מים, מערכת מסתור ועוד. בקרבת האתר זוהו מספר מערות קבורה, התואמות את סגנון הקבורה היהודית של אותם ימים. סביב האתר התגלו דרכים ומתקנים חקלאיים מגוונים, לרבות גתות, קולומבריום, טרסות וסכרים.

ממצא המטבעות באתר ממחיש ומחייה את ההיסטוריה המוכרת: מטבעות סלווקיים מזמנם של אנטיוכוס השלישי והרביעי (שבימיו פרץ מרד החשמונאים), מטבעות חשמונאיים מימי יוחנן הורקנוס ואלכסנדר ינאי, מטבעות מהשנים ב' וג' למרד הגדול וכן מטבע של הקיסר הרומי נירון, משנת 68 לספירה. מטבע זה, אשר התגלה בתוך תשתית רצפת השלב האחרון של בית-הכנסת, הביא את חופרי וחוקרי האתר להציע לייחס את חורבן הישוב ובית-הכנסת ההרודיאני למסע המלחמה של הנציב הרומי קסטיוס גאלוס בשנת 66 לספירה. כאמור, בית-הכנסת שופץ זמן קצר לאחר מכן. כן נתגלה באתר מטבע מהשנה השנייה למרד בר כוכבא ומספר מטבעות רומיים מימי דומיטיאנוס ומרקוס אורליוס.

לאחר חורבן היישוב היהודי (ככל הנראה בעקבות מרד בר-כוכבא) נעזב היישוב ובתיו התמוטטו וכוסו בעפר. במהלך התקופה הביזנטית והאסלאמית הקדומה המשיך להתקיים יישוב באתר, אך מבניו – לרבות מבנה הכנסייה שזיהה קלרמון-גאנו – נבנו מצפון לאתר היישוב היהודי (ראו צילומים משטח זה בפרק הבוטניקה), אשר הפך לשטח חקלאי.