ממצא ארכיאולוגי מעניין שבולט בשביל ההליכה הוא מבנה אבן ריבועי קטן, מהתקופה העות'מנית, עליו מתנוססת כיפת אבן. זהו קברה של סית מנע - ייחודו טמון בכך שהוא נבנה לכבודה של אישה קדושה (סית). מקום זה הוא אחד מהמקומות הבודדים בארצנו אשר ידוע על הימצאות מקום קבורה לאישה - שייח'ית.
סית מנע היא רק אחת מחמש נשים קדושות שנקברו בקרבת מקום : סית חניה, סית פרחה, סית זהרה וסית חוריה. על פי הפולקלור המקומי חמשת הנשים הן אחיותיו של השייח' מאעין שהיה מייסד וראשו של הכפר הסמוך. לאחר מותו, הגיעו אחיותיו ללווייתו, אך הן נפטרו בקרבת הכפר ובמקום מותה של כל אחת מהן הוקם מבנה קבר.
המסורת המקומית טוענת כי שייח' מאעין היה לא אחר מאשר בנימין בן יעקב, ואחיותיו הן 'בנות יעקב. סברה אחרת משייכת את שייח' מאעין כאחד מה"צחאבה", המצביאים של מוחמד אשר שיצאו בפקודתו לכיבוש ארצות.
קבר סית מנע הוא מבנה מרובע שתקרתו עוטה כיפה. מידותיו של הקבר הם כ- 4 על 4 מטרים וגובהו מוערך כ-2 מטרים. לקבר פתח אחד בלבד הפונה לכיוון צפון. בקיר הדרומי ישנם שרידי 'מיחרב', שכפי הנראה, נבנה בשלב מאוחר יותר.
עובי הקירות הוא כ-80 ס"מ, הקיר הפנימי עשוי אבנים גדולות והקיר החיצוני מאבנים צרות יותר. חלל הפנים של המבנה היה מטויח ונותר כך, ואילו מבחוץ רק הכיפה טויחה.
הכיפה נבנתה על גבי תבנית אדמה, טכניקה שהייתה נפוצה בתקופה העות'מנית. שיטת בנייה זו ומיקומו של המבנה, מעלים את הסברה כי הוא נבנה במקור כשומרה ורק מאוחר יותר הוסב לקבר.
