גבעת התיתורה

גבעת התיתורה היא פנינה קסומה בליבה של העיר מודיעין מכבים רעות ולה צביון ייחודי. הגבעה טומנת בחובה: מורשת, טבע וארכיאולוגיה וכן תצפית מרשימה.

גבעת התיתורה היא מאתרי העתיקות החשובים באזור. על פי הממצאים הארכיאולוגיים שנחשפו בגבעה לאורך השנים, האתר היה מיושב כמעט ברציפות במהלך 6000 השנים האחרונות, מהתקופה
הכלקוליתית ועד לְקוּם מדינת ישראל.

כבר במאה ה-19החלו חוקרים רבים לַחפור בגבעה ולחקור אותה. הגבעה, שנמצאת בנקודה הגבוהה ביותר בעיר מודיעין מכבים רעות, היא אתר מיוחד ומרכזי, שהיה מוקף בעמקים רחבים שבהם אדמת סחף פורייה, חלש על שתי דרכים חשובות שחיברו בין מישור החוף לִִירושלים ומילא תפקיד חשוב ביותר בהיסטוריה של חבל מודיעין.

הצלבנים כינו את המקום טרנטה ואילו בפי הערבים השתנה השם לקלעת א-טנטורה וכן אל-בורג'. השם העברי תיתורה, שפירושו 'שולי המגבעת', משמר את צליל השם ואת משמעות השם הערבי טנטורה.

באתר נמצאו כלי חרס וזכוכית, תכשיטים ומטבעות רבים ונחשפו שרידי מבני מגורים, מתקנים חקלאיים, קולומבריום, מקווה טהרה, מערות מסתור, מערות קבורה ועשרות בורות מים, המלמדים על התיישבות חקלאית ענפה. בראש הגבעה נראים שרידי מבנה מבצר צלבני, שהעניקו לגבעה את אחד מכינוייה הערביים – אל-בורג'.

בחפירות הקהילתיות שנערכו בגבעה בשנים האחרונות השתתפו גם תלמידים מהעיר מודיעין מכבים רעות, והם אלה שחשפו חלק מהממצאים המרהיבים שמוצגים במוזיאון החשמונאים בעיר.

חשיבותה האסטרטגית של גבעת התיתורה הובילה לכך ששני קרבות נערכו עליה ובסביבתה במהלך מלחמת העולם הראשונה ובמלחמת העצמאות (מבצע דני).

לקריאה נוספת לחצו כאן

באתר משולב גן ארכיאולוגי ובו מוצגים ומתקנים ארכיאולוגיים מהגבעה ומהעיר. כמו כן, בגבעה אדמה פורייה מאוד, ולכן היא עשירה בצמחייה. בחודשי החורף והאביב אפשר לראות במקום עשרות מיני צמחים ופריחה מרהיבה.

הידעתם? הממצאים הארכיאולוגיים שנחשפו בגבעת התיתורה מוצגים במוזיאון מורשת החשמונאים בעיר מודיעין מכבים רעות.

לפרטים וביקור היכנסו לאתר המוזיאון לחצו כאן

בתחילת שנות ה-90 של המאה העשרים החל פיתוח מואץ באזור מודיעין ובעקבותיו נבנתה העיר מודיעין. במהלך שנים אלו נערכו עשרות חפירות וסקרים ארכיאולוגיים שחשפו את ההיסטוריה של האזור, החל מהתקופה הניאוליתית הקדומה (האלף העשירי לפני הספירה) ועד ימינו.

על-פי הממצאים הארכיאולוגים, הגבעה מיושבת כמעט ברציפות מזה 6,000 שנה, והיא חולשת על שתי דרכים עתיקות וחשובות שחיברו בין מישור החוף לירושלים: מצפון לגבעה, באזור תל שילת וכפר רות עובר חלקו התחתון של מעלה בית חורון,ואילו מדרום לגבעה (בתוואי שדרות עמק החולה של היום) עברה הדרך שחיברה בין לוד לירושלים.

מיקום זה וכמות בורות המים הגדולה והחריגה שבה, כ-70, מחזקים את ההשערה, כי היישוב שהתקיים על הגבעה שימש בחלק מהתקופות תחנה לעולי הרגל בדרכם לעיר הקודש.

כבר במאה ה-19 חקרו את הגבעה ארכיאולוגיים דוגמת רובינסון, גרן, קלרמון-גנו וחוקרי ה-REF – הקרן הבריטית לחקר פלשתינה.

ב-1970 נערכו בה מספר סקרים ארכיאולוגים, ומאמצע שנות ה-90 של המאה העשרים לקראת בניית העיר מודיעין, בוצעו בגבעה ובסביבתה חפירות הצלה רבות.

הממצאים מעידים כי ראשית ההתיישבות במקום היא בתקופה הכלקוליתית, והמשכה בתקופות הברונזה, הברזל, הפרסית, ההלניסטית (כולל תקופת החשמונאים), הרומית, הביזאנטית, האסלאמית הקדומה, הצלבנית, האיובית, הממלוכית והעות'מאנית.

על הגבעה נראים שרידיו של הכפר הערבי ששכן במקום. מהתקופה הרומית והביזנטית נמצאו גתות לייצור יין ושמן, חוות חקלאיות ומערות קבורה וכן בית עם רצפת פסיפס. מהתקופה הצלבנית - שרידי מבצר. בין היתר נתגלו בגבעה בורות מים, ספלולים, אבני בנייה, קברים, דרך קדומה, קולומבריום, מבנה הבנוי בניית גזית איתנה ועוד.