גבעת שר

אתר משולב – שטח פתוח, שרידי בוסתנים וחורבה עתיקה. השטח הפתוח כולל מגוון מרשים של חי וצומח. בתוך הבוסתנים קיים ריכוז יוצא דופן של פעילות סיקול, לרבות עשרות שומרות וערימות סיקול. על המדרון המערבי קיימת חורבה עתיקה.

מיקום: האתר ממוקם ממערב לקטע משדרות החשמונאים (כביש מודיעין – לטרון), מצפון לנוף-איילון ושעלבים.

רחובות: מזרח – דרך החשמונאים; דרום – דרך הגישה הישנה ממודיעין לשעלבים (לא בשימוש וחסומה); מערב צפון – דרכי עפר.

נ.צ.מ - נקודת ציון מרכזית: 643184 / 199523

ניתן לעלות לגבעת שר ממספר מקומות וכיוונים. הגישה העיקרית היא משדרות החשמונאים. אין במקום אפשרות חנייה ומומלץ לחנות בחניון של אתר אום אל-עומדאן (רחוב ראובן, סמוך למפגש עם רחוב שבטי ישראל) או במגרש החנייה של פארק האקסטרים (שדרות מנחם בגין, סמוך למפגש עם שדרות החשמונאים).

מול אתר אום אל-עומדאן, מהעבר השני של שדרות החשמונאים בולט לעין שלט ההסבר על גבעת שר, ושביל נוח מוביל ממנו אל צמד שלטים בנקודת המוצא של שבילים אשר סומנו בגבעת שר על-ידי חוגי הסיור של החברה להגנת הטבע.

צמד השלטים למרגלות הפינה הצפון-מזרחית של הגבעה. מכאן יוצא ולכאן חוזר המסלול הטבעתי בגבעה (שביל ירוק ושחור)

ניתן לרדת מפסגת הגבעה גם מערבה, בשביל המסומן אדום, אל עבר חורבת שר, שם נערכו בעבר חפירות ארכיאולוגיות קהילתיות. השביל מתחבר אל דרך העפר העוברת ממערב לגבעה, באוכף הטופוגרפי המחבר את גבעת שר עם גבעת בית-שנה. מהאוכף ניתן לפנות דרומה, אל עבר נחל שעלבים וגבעת בן-דקר שמדרום לגבעת שר, גבעה הצמודה אף היא לשדרות החשמונאים. לחילופין, ניתן לפנות מהאוכף צפונה עד לדרך הרחבה ביובל נחל ענבה ומשם חזרה מזרחה אל נקודת המוצא (הליכה של כ-20 דקות).

כאמור, על מרום הגבעה משתרע מתחם מוקף גדרות אבן ובו בוסתן מרשים של עצי זית ושקד וכן עצים נוספים. בוסתנים נוספים משתרעים על המדרונות המערביים, כאשר ראוי לציון מיוחד בוסתן עצי הזית המרשים בתחתית המדרון הדרום-מערבי, במקומה של חורבת שר. בהיקף הגבעה יש שיחייה עשירה בשלטון של אשחר ארץ-ישראלי וזקנן שעיר.

בגבעת שר קיים ריכוז גדול יחסית של צמחים נדירים ברמה האזורית: אגס סורי, גביעונית הלבנון, בן-חצב יקינטוני, דמומית ארץ-ישראלית, סייפן התבואה, קנרס סורי, חוטית הביצות, תלתן האלמוות. נוכחות געדת החורש היא נדירה ברמה הארצית.

ניתן לחלק את גבעת שר למספר אזורי-משנה, כאשר הגורם הדומיננטי הוא היקף הפעילות האנושית בכל אחד מאזורי המשנה ובהתאמה הצמחייה השונה באזורי-משנה אלו.

אזורי-המשנה כוללים:

• חורבת שר / מתחם הבוסתן באוכף המערבי – ריכוז זיתים וביניהם עשביה.
  

• מתחם הבוסתן בראש הגבעה – ריכוז זיתים ועצי בוסתן אחרים וביניהם עשביה
  

• קבוצת מתחמים מגודרים קטנים על שלוחת הגבעה הצפון-מערבית – בעיקר זיתים וביניהם עשביה.
  

• העמק המערבי – שטח פתוח. עשבייה עשירה בעמק הממוקם בין שתי שלוחת הגבעה, הדרום-מערבית והצפון-מערבית.
  

• המדרון הצפוני – שטח פתוח. בעיקר עשבייה. פה ושם נמצאים מספר מתקנים חצובים.
  

• המדרון המזרחי – שטח פתוח ובו עשבייה. על המדרונות קיימים מספר מערות וחציבות. בולט וואדי קטן ועמוק.
  

• המדרון הדרומי – בעיקר עשבייה בשטח פתוח רחב-ידיים, כולל וואדי רדוד. מספר לא-קטן של מתקנים חצובים ובנויים. תצפיות נפלאות דרומה.
  
  בשלושת הוואדיות היורדים מהגבעה (העמק הרחב ממערב, הוואדי העמוק ממזרח והוואדי הרדוד מדרום) ניכרים שרידי טרסות ונוכחות מרשימה של דגניים. ככל הנראה שימשו טרסות אלו (וכן שטח מסוקל ומתוחם בראש המדרון הדרומי) לגידולי תבואות. גתות היין מעידות על נוכחות משמעותית של גידול ענבי-יין בעבר ובמתחמים המגודרים הנראים היום גדלים שפע עצי זית. כך מהווה גבעת שר דוגמא מצוינת לגידולים הקלאסיים של האזור: תבואות, זיתים וענבי יין – ארץ דגן, יצהר ותירוש של ממש.
  
  בפסגת הגבעה צומח עץ חרוב מרשים במיוחד, המהווה מקום חנייה ומנוחה מושלם.
  
  

• קישור לסוגי הצומח שנסקרו במקום
  
  

• קישור לסוגי היונקים שנסקרו במקום
  
  

• קישור לסוגי החרקים שנסקרו במקום
  
  

• קישור לסוגי הזוחלים שנסקרו במקום
  
  

• קישור לסוגי העופות שנסקרו במקום

מתחם מגודר ובו בוסתן, בעיקר עצי זית, סמוך לאוכף המערבי המחבר את גבעת שר ממזרח עם גבעת בית שנה ממערב. בתחום הבוסתן, סביבו ועל המדרון ממזרח לו קיימים שרידי חורבת שר, אשר נסקרו ונחפרו חלקית בחפירות ארכיאולוגיות קהילתיות.

מתחם הבוסתן בראש גבעת שר

מתחם מגודר ומרשים במרום גבעת שר. המתחם משתרע על שטח נרחב יחסית ובו מתקני אבן רבים, שצפיפותם מהווה במידת מה תעלומה. בולטים במיוחד גלי אבן מסוקלים אשר נבנו בקפידה. חלקם בעלי גרם מדרגות העולה לראש גל-האבן (שומרות) ורובם נטולי מדרגות (ערימות סיקול).

במתחם קיים גם שרידי מבנה, מספר בורות-מים, מערות וגתות. מתקני האבן השונים מאפשרים הדגמה מרשימה של מרבית מרכיבי הכרם העתיק כפי שהם מופיעים במשל הכרם המקראי (ישעיהו, ה'): "אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו. כרם היה לידידי בקרן בן-שמן. ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שורק, ויבן מגדל בתוכו וגם יקב חצב בו... ועתה אודיעה נא אתכם את אשר אני עושה לכרמי. הסר משוכתו והיה לבער, פרץ גדרו והיה למרמס... ".