גבעת התיתורה

גבעת התיתורה ממוקמת בגבולה הצפון-מזרחי של העיר מודיעין. הגבעה מתנשאת לגובה 315 מטר מעל פני-הים, שטחה כ-600 דונם והיא תחומה מסביב בכבישים: מצפון, כביש 443; ממזרח, דרך פרופ' יאיר פרג (פרופ' יאיר פרג ז"ל היה בוטנאי, ממקימי 'העמותה לשימור אתרים ונוף במודיעים' ומראשי הלוחמים לשימור גבעת התיתורה); מדרום, חלק משדרות עמק דותן וחלק מרחוב כליל החורש; ממערב, המשך רחוב כליל החורש וקטע משדרות עמק איילון.

גבעת התיתורה מהווה את אתר הטבע-נוף-ומורשת המרכזי, הגדול והחשוב בתחומה של העיר מודיעין-מכבים-רעות. הגבעה מרכזת מגוון תחומי עניין: תצפיות, היסטוריה כללית וצבאית, ארכיאולוגיה, חי וצומח.

מקור שם הגבעה
שמה העברי הנוכחי של הגבעה, תיתורה, ניתן על-ידי וועדת השמות הממשלתית. גלגולי שם המקום ידועים רק ממאות השנים האחרונות: הצלבנים כינו את המקום טרנטה ואילו בפי הערבים השתנה השם לקלעת א-טנטורה (מעין מגבעת מחודדת) וכן אל-בורג' (המצודה) וגם בורג' אל-חביב. השם העברי תיתורה, שפירושו 'שולי המגבעת', משמר את צליל-השם ואת משמעות השם הערבי טנטורה. שמו הקדום של האתר אינו ידוע בוודאות.

על-פי הממצא הארכיאולוגי, גבעת התיתורה הייתה מיושבת כמעט ברציפות במהלך קרוב ל-6,000 השנים האחרונות. אין בתחומה של מודיעין המודרנית אתר ארכיאולוגי בעל רצף התיישבותי דומה, עובדה ההופכת את גבעת התיתורה לאתר העתיק המרכזי באזור.

הארכיאולוג הנודע אולברייט הציע לראשונה כי קדתם, אתר המופיע בכתובת שישק, הוא היישוב העתיק הנמצא בגבעת התיתורה, והוא מזהה ביישוב זה את גיתיים מתקופת המקרא (נחמיה, י"א, ל"ג).

לדעה זו הצטרפו במהלך השנים מספר היסטוריונים נוספים (שישק מלך מצרים נזכר במספר מקומות במקרא. לאחר מות שלמה, פלש שישק לארץ-ישראל והחריב ערים רבות. על קירות מקדש אמון בכרנך שבמצרים התגלתה כתובת ובה תיאור המסע הצבאי ושמות הערים אותן כבש שישק וביניהן קדתם).

גבעת התיתורה חולשת על שתי דרכים עתיקות חשובות אשר חיברו בין מישור החוף לירושלים. מעט מצפון לגבעה, בסביבת תל שילת (הכפר החשמונאי) וכפר רות, עובר חלקו התחתון של מעלה בית-חורון ואילו מדרום לגבעה (בתוואי שדרות עמק החולה של היום) עבר תוואי דרך אשר חיברה בין לוד לירושלים.

סוגיית זיהוי אתרה של מודיעין הקדומה ממשיך להוות עד היום תעלומה המחכה לפתרונה. דורות של נוסעים וחוקרים הציעו הצעות שונות בדבר מקום יישובו של מתתיהו, אשר הניף במודיעין (מודיעים) הקדומה את נס המרד.

במהלך הדורות הצביעו נוסעים על מקומות שונים, וביניהם תל צובא ולטרון.

האב הנוצרי עמנואל פורנר מבית-לחם היה הראשון להצביע בשנת 1866 על האזור ממזרח ללוד ולהציע הכפר אל-מידיה ותל א-ראס כמודיעין הקדומה, בעיקר בהסתמך על כתבים קדומים ודמיון השם. ב-1884 נחשפה בירדן מפת מידבא (משטח-פסיפס היוצר מפה בעלת אופי דתי-גיאוגרפי של ארץ-ישראל וחלק מעבר-הירדן, המהווה את רצפתה של כנסייה ביזאנטית במידבא, ממזרח לים-המלח), בה נזכרת מודיעין. מיקומה של מודיעין במפה זו חיזקה את המגמה של חיפוש מודיעין הקדומה באזור שממזרח ללוד.

מאז, הציעו חוקרים שונים, יהודים ונוצרים כאחד, אתרים שונים כמקומה של מודיעין הקדומה. בין אתרים אלו נכללים תל א-ראס, ריכוז החורבות שממערב לאל-מידיה (שייח' ע'ארבאווי, חר' אל-חמאם וחר' אל-יאהוד), אום אל-עומדאן, גבעת התיתורה ומקומות נוספים. התומכים בזיהוי האפשרי של גבעת התיתורה כאתרה של מודיעין הקדומה מצביעים על מיקומה ועל הנוף הנשקף מראש הגבעה כחיזוקים לקריאת שמו של המקום "מודיעים". לנימוק זה מצטרפים מספר אזכורים במשנה, בתלמוד הבבלי ובתוספתא, מהן ניתן להסיק כי מודיעים/מודיעין הייתה ציון גיאוגרפי מוכר על הדרך לירושלים והשתמשו בה כנקודת-ציון לצורך בירור מספר עניינים הלכתיים.

זאת ועוד – לדעת חלק מהחוקרים, מספר בורות-המים הרבים על גבעת התיתורה חורג בהרבה מצרכיו של היישוב שהתקיים כאן ולפיכך הסיקו חוקרים אלו כי מי בורות-מים אלו נועדו לתצרוכת עולי-רגל אשר עצרו ביישוב שעל גבעת התיתורה בדרכם לירושלים, עיר-הקודש, או בדרכם חזרה מהעלייה-לרגל.

הנוף הנשקף מזרחה אל הרי-ירושלים והרי בית-אל ממדרון גבעת התיתורה – האומנם מודיעים הקדומה?

מלחמת העצמאות

מרבית שטחה של העיר מודיעין המודרנית, ובכלל זה גם גבעת התיתורה (אל-בורג') נתפס במסגרת חלקו השני של מבצע דני, חלק אשר נקרא בזמנו בכינוי הפחות-מוכר "מבצע מיקי", על-שם האלוף מיקי סטון (דוד דניאל מרכוס) אשר נהרג בשוגג על-ידי זקיף ישראלי מספר שבועות קודם-לכן.

בשעות ליל ה-15-16/7/48 נעו כוחות חטיבת יפתח מברפיליה מזרחה. פלוגה מהגד' ה-3 נעה לעבר אל-בורג' (גבעת התיתורה) ופלוגה מהגד' הראשון נעה לעבר ביר-מעין (גבעת מגדל המים של רעות). לאחר ריכוך מאש תותחים ומרגמות נכנסו הכוחות לכפרים ותפסו אותם ללא התנגדות. בבוקר ה-16/7 נערכו כוחות חטיבת יפתח מחדש. הגד' ה-3 נערך בכפרים שנתפסו והפלוגות שכבשו את ביר-מעין ואל-בורג' הוחלפו: פלוגה א' החליפה את פלוגת הגד' הראשון בביר-מעין ופלוגה ג' החליפה את פלוגה ב', זו שכבשה את אל-בורג' בשעות הבוקר המוקדמות.

בקרב הלוחמים בצד הירדני בגזרת בית-סירא הצטבר תסכול רב וזעם. במפגש מפקדים בשעות הבוקר של ה-16/7/48 דרשו הירדנים ממפקדיהם לפעול נגד אל-בורג'. לנוכח המצב הסכימו המפקדים (הבריטים! הקצונה הבכירה של הלגיון הירדני הורכבה ברובה מקצינים בריטים) לביצוע ההתקפה. בשעה 11.00 שלחו הירדנים כוח סיור בן שלוש שריוניות לבחון את היערכות צה"ל בגזרת ביר מעין – אל-בורג'. השריוניות הגיעו אל הדרך שבין שני הכפרים (באזור צומת דרך יאיר פרג – עמק החולה של היום), שם נפתחה עליהם אש מקלעים על-ידי כוחותינו והמשוריינים נסוגו.

בשעה 16.00 פתחה סוללת תותחי הלגיון באש על אל-בורג' (גבעת התיתורה), כריכוך לפני התקפת החי"ר והשריוניות. בשעה 17.30 החלה ההתקפה עצמה: שתי שריוניות תקפו מכיוון דרום-מערב (אזור מגדלי לוקי), שלוש שריוניות מדרום-מזרח (אזור בי"ס אופק) ומרבית הכוח – שבע שריוניות ונגמ"שים ושתי פלוגות חי"ר – תקף ממזרח (מכיוון מכבים א').

הקרב ארך כשעתיים ובמהלכו גילו לוחמי שני הצדדים נחישות רבה תוך ביצוע מעשי גבורה. לוחמי פלוגה ג' של הגד' ה-3 של חטיבת יפתח בסיוע הארטילריה, ניהלו קרב הגנה מושלם שבסיומו זכו לניצחון מזהיר. הכוח הירדני התוקף ספג עשרות הרוגים ועשרות פצועים. שתי שריוניות הושמדו ושתיים נוספות נלקחו שלל. מבין יתרת השריוניות – שלוש נראו כשהן נגררות משדה הקרב. בקרב אל-בורג' ספג הלגיון את אבידותיו הגדולות ביותר בקרב יחיד במהלך כל המלחמה!

בעקבות יוזמתם של תושבים מקומיים, יוצאי חטיבת יפתח, בני דור-ההמשך ובסיוע אחרים הכריזה עיריית מודיעין על גן למרגלות גבעת התיתורה כפארק חטיבת יפתח. הגן נמצא מדרום לגבעה, בחלק משדה-הקרב מ-1948, במזרח שד' עמק דותן, בין בי"ס אופק ושד' פרופ' יאיר פרג. במקום מוצבים שלטי-הסבר המתארים את פרטי הקרב ותמונות. בפסגת גבעת התיתורה עצמה, סמוך לחורבות המבצר הצלבני, מוצב שלט-הסבר כללי על הקרב – מנקודה זו נשקף היטב ובמלואו כל שדה-הקרב. קרב אל-בורג' ותוצאותיו קבעו בסופו של דבר את גבולה של מדינת ישראל בגזרה זו ואת עובדת הכללת האזור בו נבנתה לימים העיר מודיעין בתחום הקו הירוק.

כאמור, עוד טרם הקמת העיר התגבשה בקרב תושבי היישובים הסמוכים הסכמה בדבר נחיצות שימור גבעת התיתורה בשל ערכי המורשת, הטבע והנוף הקשורים בה. היישוב מכבים והעמותה לשימור אתרים ונוף

במודיעין עתרו לבג"צ ובפסק דין מס' 2683/92 מתאריך 13.1.1994 פסק לגבי שינויים בתוכניות המקוריות לבנייה על שטח הגבעה.

שלבי הבנייה הראשונים של העיר הקיפו את גבעת התיתורה ובאופן טבעי היא הפכה מוקד עניין לתושבים הראשונים, אשר התענגו על השטח הטבעי גדוש-הפריחה.

הדרכות, ימי-כיף ופעילויות לתושבים ופעילות מול גורמי עירייה (אז עדיין מועצה מקומית) ותכנון בוצעו על-ידי תושבים שונים מהעיר דוגמת גיורא סנפיר ז"ל, אלכס וינרב, צביקה פרידמן, ערן תירוש ואחרים. אלו הצטרפו לפעילות בה החלו עוד-קודם תושבי הסביבה דוגמת חברי העמותה לשימור אתרים ונוף במודיעים – פרופ' יאיר פרג ז"ל, ד"ר עפרה אורבך ז"ל, ד"ר עמי זהבי ואחרים. לאחר זמן קצר הצטרפה גם החברה להגנת הטבע לפעילות, תחילה על-ידי מקומיים ובהמשך בצורה מאורגנת.

שלטי-הסבר רבים נקבעו במהלך השנים על גבעת התיתורה, שלטים אשר עוסקים בהיסטוריה של הגבעה, באתריה הארכיאולוגיים ובצמחייתה המגוונת. כיום ניתן לראות במקום ארבע "משפחות" שלטים אשר הוצבו על-ידי העירייה ו/או בסיועה: שלטים שהוצבו על-ידי העירייה על-יד אתרים שונים בגבעה; שלטי 'שביל הפרחים'; שלטים של החברה להגנת-הטבע (בשיתוף העירייה וגופים אחרים); שלטים "אחרים" – יגאל אלון ומלחמת העולם הראשונה.

לאלו יש להוסיף את השלטים של פארק חטיבת יפתח הסמוך, אשר תכניו קשורים במישרין לגבעת התיתורה ולקרב אל-בורג' אשר התחולל על מדרונות גבעת התיתורה.

מיקום השלטים: שלטי ההסבר ממוקמים היום ברובם לאורך שלושה שבילים, מהם שניים מרכזיים. יתרת השלטים מפוזרים בשטח, ולחלקם הנגישות לא-פשוטה.

קבוצת השלטים הראשית מוצבת בעיקרה לאורך 'דרך יגאל אלון' ודרך העפר המחברת בין הכיפה מערבית (בריכת המים) לכיפה המזרחית (המבנה הצלבני). יתרת שלטי קבוצה זו מוצבים לאורך שביל קצר המוליך צפונה ממגרש החנייה שליד בריכת המים. קבוצת שלטים זו מתייחסת בעיקר לממצא הארכיאולוגי בגבעה. השלטים בעלי-התוכן הארכיאולוגי מתייחסים לבית-האחוזה הביזאנטי, מקוואות, בורות-מים, מערות-קבורה, מערכות-מסתור, מתקנים חקלאיים, קולומבריום והמבנה הצלבני.

בנוסף, סדרת שלטים כוללת גם שלט מבוא כללי, התייחסות לקרב אל בורג' ושלט כללי העוסק בצמחייה (זהו השלט המזרחי ביותר, מעט ממזרח למבנה הצלבני). בכל הקשור למיקום ולתוכן – שלטי-ההסבר שהוצבו העוסקים ביגאל אלון ומלחמת העולם הראשונה מצטרפים אף-הם לסדרה זו.