גבעת חרובה

הגישה הקלה ביותר היא מהכביש 4 פנימי המחבר בין הפארק הטכנולוגי למרכז עינב (אזור התעסוקה לאזור המלאכה) לצד הכביש מופיע שלט ההסבר הירוק המכוון אל אחת הדרכים לעלות לגבעה.

את גבעת חרובה מחבקים דרכי עפר סביב. דרך עפר נוחה עולה על המדרון המזרחי של הגבעה עד למפגש עם דרך עפר הפונה שמאלה (דרומה). מנקודה זו דרכי-העפר הן לרכב רב מינוע (4X4) בלבד. דרך העפר הממשיכה ישר מתעקלת על המדרונות המזרחיים והצפוניים של הגבעה עד למפגש עם דרך עפר נוספת המגיעה מהפארק הטכנולוגי.

הדרך המוליכה שמאלה מקיפה את גבעת חרובה מדרום ומטפסת אל שביל ישראל, מעט מדרום לגבעת חורבת רגב. דרך קצרה מסתעפת מדרך עפר זו ומגיעה עד מרגלות צידה הדרומי של גבעת חרובה, מקום נוח יחסית לטיפוס.

מהקצה המערבי של הפארק הטכנולוגי יוצאת דרך עפר דרומה, תחילה לאורך צידו המערבי של הפארק הטכנולוגי ובהמשך בערוץ המוליך אל עבר האוכף הטופוגרפי שבין גבעת חרובה לגבעת רגב (לרכב רב מינוע, 4X4, בלבד). לפני האוכף מטפסת הדרך ימינה בתלילות אל גבעת רגב, ושם מתחברת עם תוואי שביל ישראל.

בחלקה הגבוה של הגבעה ניתן לראות שרידים של בתים הרוסים, בתי הכפר הקטן חרובה שהתקיים במקום עד 1948. החוקר הצרפתי בן המאה ה-19, ויקטור גרן, הזכיר את המקום ככפרי ובו בקתות בודדות. במפקד הבריטי משנת 1945 נמנו במקום 170 נפש. במלחמת העצמאות נכבש הכפר במסגרת אירועי היום הראשון של מבצע דני, ה-10 ביולי 1948, כאשר כוחות חטיבת יפתח נעים מסביבת נען אל עבר עינאבה ומשם המשיך עיקר הכוח אל עבר ג'מזו. כוח קטן נשלח מעינאבה אל עבר חרובה והשתלט על המקום.

על-פי חלק מהחוקרים, חרובה היא מקומה של כפר-חרובא (או חריבה), מקום הנזכר בתלמוד הירושלמי, מדרש איכה רבה וילקוט שמעוני בהקשר לסיפור המיוחס לימי מרד בר-כוכבא ועוסק בשני אחים בני הכפר. על-פי הסיפור, הרומאים יצאו להילחם באחים, אולם לא הצליחו במשימתם וספגו אבדות קשות מהאחים. לפני שהתייאשו ונסוגו, ערכו הרומאים ניסיון נוסף והאחים יצאו שוב לקראתם. פגש בהם זקן אחד ובירכם שאלוהים יסייע להם, אולם האחים השיבו לו בצורה יהירה ומתריסה, התייחסות אשר הביאה למותם.

חרובה כמקום פרוץ מרד בר-כוכבא, על-פי פרופ' מ. אבי-יונה מתוך: אטלס כרטא לתקופת בית שני, המשנה והתלמוד

בגרסאות שונות וכנראה מאוחרות יותר נוספו לסיפור אלמנטים נוספים, דוגמת מותם של האחים לא מידי אדם, אלא על-ידי נחשים שנכרכו סביב צווארם, הבאת גופות האחים (או ראשיהם) לפני אדריאנוס עצמו ועוד (סיפורים אלו מיוחסים גם לבר-כוכבא עצמו). מכל מקום, נפילתם של שני האחים נחשב על-ידי חלק מהחוקרים כאירוע שהצית את אש המרד (על-אף שמקובל במחקר כי ההכנות למרד ארכו זמן רב לפני התחלת המרידה בפועל).

בשיאה של גבעת חרובה נמצאים שרידי מבנה גדול בנוי אבני גזית מסותתות היטב, ככל הנראה מצודה קטנה המיוחסת לתקופה הרומית. גבעת חרובה משקיפה מדרום אל עבר ערוץ נחל גמזו, אשר לצידו עברה אחת הדרכים העתיקות אשר קישרו בין לוד לירושלים. האם נבנתה המצודה כדי להגן על הדרך העוברת מצפון לחרובה? האם נבנתה בעקבות פעילות האחים בני כפר חרוב בימי מרד בר כוכבא? שאלות אלו יישארו ככל הנראה ללא מענה.