בקעת הנזירים

01/11/2023 י"ז חשון תשפ"ד

מיקום וגבולות

בקעת הנזירים - בקעת המערות בנחל גמזו

אתר משולב – מערות במצוק לצד אפיק הנחל ושתי חורבות, ח' זכריה וח' קלך, מדרום וממזרח לבקעה.

מיקום: האתר ממוקם בשטח פתוח בחלק הצפון-מערבי של שטחה של העיר מודיעין מכבים רעות, סמוך ומדרום-מערב לבית העלמין של העיר (מחוץ לשטחי המגורים הבנויים והמתוכננים).

נ.צ.מ - נקודת ציון מרכזית: 648270 / 197609

מפת הגעה לבקעת הנזירים

דרכי הגישה דרך ההגעה

דרך ההגעה הראשית והנוחה אל הבקעה ואתריה היא באמצעות כביש הגישה אל בית העלמין של העיר מודיעין מכבים רעות. הכביש עובר בחלקו העליון של ערוץ נחל גמזו. בנקודה בה הכביש פונה חדות ימינה ומתחיל לטפס אל הגבעה עליה ממוקם בית העלמין יש לפנות שמאלה (עם המשך ערוץ הנחל) אל דרך עפר סלולה היטב, מסומנת בכחול, המובילה אל הבקעה.

ניתן להגיע אל הבקעה (ברגל, אופניים או רכב 4X4) גם משלוש דרכים המסתעפות מכביש הגישה הצפוני לפארק הטכנולוגי (אזור התעסוקה) – האחד יורד ממזרח אל ח' קלך ומשם יורד בתלילות אל נחל גמזו; השני עובר דרך ח' זכריה משם ניתן לרדת (ברגל ובאופניים) בשביל מסומן באדום אל הרחבה שבאמצע הבקעה או בדרך-עפר קשה (רכב 4X4) אל הקצה המערבי של הבקעה; השלישי מתחיל מהקצה של אזור התעסוקה (סמוך לאולם האירועים), עוקף את גבעת ח' זכריה ממערב ומגיע אל הקצה המערבי של הבקעה.

סימון שביליםסימון שבילים
סימון שביל אופנייםסימון שביל אופניים

ניתן להגיע לבקעה גם מצפון, דרך יער בן שמן. גם במקרה זה ההגעה היא אל חלקה המערבי של הבקעה.

סימון שבילים – האדום מטפס אל גבעת חורבת זכריה והכחול מסמן את דרך העפר המובילה לבקעה

גבעת חורבת זכריה והבקעה משולבים ב-'שביל ענבה', אחד ממערך שבילי האופנים שפרץ וסימן הקק"ל ביער בן שמן במערב שטחה של העיר מודיעין מכבים רעות.

סימון שביל האופניים 'סינגל ענבה' בבקעת המערות בנחל גמזו, מהרחבה שבלב הבקעה מערבה אל עבר 'יער ערוץ הילדים'

על האתר

בקעת המערות בנחל גמזו (בקעת הנזירים) ממוקמת בחלק הצפון-מערבי של שטחה של העיר מודיעין מכבים רעות, סמוך לבית העלמין של העיר. תיק-האתר מתייחס לקטע של ערוץ נחל גמזו ולשתי גבעות – מדרום וממזרח לקטע זה של הערוץ.

ערוצו הראשי של נחל גמזו מתחיל מקרבת היישוב מבוא מודיעים ומתחתר בקו כללי מערבה אל עבר תל גמזו ומושב גמזו (מכאן מקור שם הנחל. ערוץ הנחל עובר מצפון לתל ולמושב) ומתחבר עם נחל איילון סמוך ליישוב כפר דניאל.

קטע של הנחל עובר למרגלות גבעת בית העלמין של מודיעין מכבים רעות (מדרום), שם מתרחב מעט ערוץ הנחל עקב מפגש עם יובל קטן המתחבר מדרום-מזרח (נקודת המפגש של הערוצים היא בנ.צ. 197735/648221). הקטע בו מתרחב ערוץ הנחל נמשך לכיוון מערב מספר מאות מטרים וזכה לכינוי 'בקעת הנזירים'.

זרימה בערוץ נחל גמזו שעובר בבקעת המערות וממשיך מערבה לעבר גמזו

זרימה בערוץ נחל גמזו. צילום: רונית יהודאי מימוןזרימה בערוץ נחל גמזו. צילום: רונית יהודאי מימון
בקעת המערות בנחל גמזו (בקעת הנזירים)בקעת המערות בנחל גמזו (בקעת הנזירים)

במרכז הבקעה בולטת רחבה גדולה שלצדה מערה שכינוייה אל-חביס, ומעברו השני של הערוץ בולטת בריכה חצובה, ביר א-שאמי, שלצידה עץ שיזף גדול-ממדים.

מבנה המסלע הקשה (תצורת בענה, גיל טורון, חבורת יהודה) גרם להיווצרות מצוק בגדה הדרומית, מצוק אשר נוצל במהלך הדורות לחציבת מערות לצורכי קבורה ומגורים. הגבעה שמדרום לבקעה (מעל המצוק) היא גבעת חורבת זכריה, עליה ממוקמת חורבה עתיקה ונוף בוטני ייחודי דמוי סוואנה אפריקאית. ממזרח לבקעה, בין הערוץ הראשי לערוץ היובל המתחבר אליו חוצצת גבעה קטנה ועליה חורבה נוספת, חורבת קלך.

מקור הכינוי 'בקעת הנזירים' הוא זוהר ברעם, גיאוגרף היסטורי תושב האזור והבעלים של 'הכפר החשמונאי' במושב שילת. במסגרת סיוריו באזור עם האמן, הסופר ואיש ידיעת-הארץ עודד פיינגרש הגיעו השניים לבקעה ולשאלתו של עודד לשם המקום הציע זוהר את השם 'בקעת הנזירים'. שם זה פורסם באחד מטוריו של עודד פיינגרש בעיתון "מעריב" ומאוחר יותר באחד מספריו. הכינוי 'תפס' ומופיע היום בספרות ידיעת-הארץ.

עם זאת, שם זה מטעה מעט – ההתיישבות בסביבה זו לא הייתה של נזירים בלבד, כפי שניתן להסיק משם הבקעה. מוצע לכנות את האתר בשם 'בקעת המערות בנחל גמזו', שם אשר מייצג נכון יותר (לדעת כותב שורות אלו) את ייחוד קטע זה של ערוץ הנחל, המערות, תוך הימנעות מהתייחסות ישירה לזהות חוצבי המערות והמשתמשים בהן מתקופה זו או אחרת.

בקעת המערות בנחל גמזו (בקעת הנזירים) וחלקה המערבי של גבעת חורבת זכריה – מבט לכיוון דרום-מערב מגבעת בית העלמין של מודיעין

בוטניקה וזאולוגיה

האתר נחלק לעמק, 'בקעת הנזירים', ושתי גבעות – מדרום וממזרח לבקעה, חורבת זכריה וחורבת קלך. בבקעה עצמה, הצומח הטבעי עשבוני עם עצי שיזף בודדים ומרשימים.

בשנים האחרונות נוספו נטיעות רחבי עלים על-ידי קק"ל. בגבעת חורבת זכריה הצומח הטרוגני, חלקו המערבי בשלטון אשחר ארץ-ישראלי וסירה קוצנית, המלווה בקידה שעירה ומרווה ריחנית.

במרומי הגבעה, בולטים עצי שיזף בוגרים, היוצרים נוף ייחודי דמוי סוואנה אפריקאית, ואיתם צומח עשבוני עם ריבוי צמחים חובבי חנקן. בחורבת קלך קיים הרכב צמחים מעניין, בו לצד שלטון אשחר ארץ-ישראלי יש ריבוי פרטים של מרווה ריחנית, צחנן מבאיש ואלקנה סמורה.

אלבום תמונות: מרבד כלניות בבקעה, סמוך ל-'יער ערוץ הילדים' אלבום תמונות: מרבד כלניות בבקעה, סמוך ל-'יער ערוץ הילדים'
אלבום תמונות: קחוון מצויאלבום תמונות: קחוון מצוי
אלבום תמונות: עץ שיזף מרשים בבקעת המערות בנחל גמזואלבום תמונות: עץ שיזף מרשים בבקעת המערות בנחל גמזו
אלבום תמונות: נטיעות קק''ל של עצים רחבי עלים בצד אפיק נחל גמזו והסכר  שהיטה את מי הנחל אל ברכת ביר א-שמיאלבום תמונות: נטיעות קק''ל של עצים רחבי עלים בצד אפיק נחל גמזו והסכר שהיטה את מי הנחל אל ברכת ביר א-שמי

יער הילדים
במערב הבקעה ניטע ב-1998 'יער ערוץ הילדים': חורשה קטנה, דמוית הספרה 6. על-פני הקרקע בקרבת החורשה לא ניתן להבחין בצורת הספרה, אולם ניתן להבחין בצורה (אם כי בקושי מסוים) מהמדרונות המערביים של גבעת זכריה.

אלבום תמונות: שלט יער ערוץ הילדים במערב בקעת המערותאלבום תמונות: שלט יער ערוץ הילדים במערב בקעת המערות
אלבום תמונות: מבט אל חורשת 'יער ערוץ הילדים' מגבעת זכריהאלבום תמונות: מבט אל חורשת 'יער ערוץ הילדים' מגבעת זכריה

ביר א-שאמי
הבריכה החצובה מתמלאת בחורף במים ויוצרת תופעה נדירה באזורנו – בריכת חורף ובה צמחים נדירים דוגמת עדשת-מים זעירה ועטיינית קצרה. בבריכה ניתן למצוא צמח נדיר נוסף ברמה האזורית – פרעושית ערבית.

ברכת ביר א-שאמיברכת ביר א-שאמי

חורבת זכריה
ייחודה של גבעת חורבת זכריה היא הימצאותם של מספר ניכר של עצי שיזף בוגרים, היוצרים נוף דמוי סוואנה אפריקאית. סמוך לחורבה ניתן למצוא פרטים של מרווה ארץ-ישראלית, צמח נדיר ברמה הארצית.

על מדרון הגבעה הצפוני (מעל מצוק המערות) יש בחודשים ינואר-מרץ ריכוזים של פריחת כלניות, וכן פריחת סחלבים – דבורנית צהובה, דבורנית דינסמור וסחלב פרפרני.

אלבום תמונות: עצי שיזף בחורבת זכריהאלבום תמונות: עצי שיזף בחורבת זכריה
אלבום תמונות: נוף דמוי סוואנה במרום גבעת זכריהאלבום תמונות: נוף דמוי סוואנה במרום גבעת זכריה
אלבום תמונות: עשבייה עשירה בצמחים חובבי חנקן בין ותחת עצי שיזף במרכז גבעת זכריהאלבום תמונות: עשבייה עשירה בצמחים חובבי חנקן בין ותחת עצי שיזף במרכז גבעת זכריה
אלבום תמונות: עצי שיזף קוצניים בחלקה המזרחי של גבעת זכריהאלבום תמונות: עצי שיזף קוצניים בחלקה המזרחי של גבעת זכריה

חורבת קלך
כאמור לעיל, בחורבת קלך קיים הרכב צמחים מעניין, בו לצד שלטון אשחר ארץ-ישראלי יש ריבוי פרטים של מרווה ריחנית, צחנן מבאיש ואלקנה סמורה. ניתן למצוא בגבעה זו פיגם מצוי וחזרזרת מחוספסת – צמחים נדירים ברמה האזורית.

בחלקה העליון של הגבעה יש ריכוזי רקפות ובמדרון – מרבדי אלקנה סמורה הפורחים בין פברואר למאי.


אלבום תמונות: גבעת חורבת קלך. ברקע משמאל – גבעת חורבת זכריהאלבום תמונות: גבעת חורבת קלך. ברקע משמאל – גבעת חורבת זכריה
אלבום תמונות: אלקנה סמורה וכלנית                                                                                                        אלבום תמונות: אלקנה סמורה וכלנית
אלבום תמונות: צחנן מבאישאלבום תמונות: צחנן מבאיש
אלבום תמונות: אלמוות הכסףאלבום תמונות: אלמוות הכסף
אלבום תמונות: רקפותאלבום תמונות: רקפות
אלבום תמונות: מרווה ריחנית וכלניות	אלבום תמונות: מרווה ריחנית וכלניות
אלבום תמונות: שיחייה במרומי גבעת חורבת קלךאלבום תמונות: שיחייה במרומי גבעת חורבת קלך
אלבום תמונות: לבנה רפואיאלבום תמונות: לבנה רפואי

היסטוריה וארכיאולוגיה

בקעת המערות וחורבות זכריה וקלך משכו את תשומת לב חוקרי המאה ה-19, ובראשם החוקר הצרפתי שארל קלרמון-גאנו וחוקרי הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל המערבית (PEF).

החוקרים השאירו אחריהם איורים רבים, מהם נראה כי חלק מהאתרים והמערות היו חשופים יותר בשנות השבעים של אותה מאה ממצבם היום. ברבות השנים, פגעי מזג אוויר וסחף נוסף פגעו באתרים וכיסו חלקים נוספים מהם.

שלט הסבר על בקעת הנזיריםשלט הסבר על בקעת הנזירים
בקעת הנזירים - המערה הרומית

המערה הרומית

מערבה מהרחבה שלב הבקעה, מכוסה מרבית המצוק בערמות סחף. בקצה המערבי של הבקעה, סמוך לדרך העפר המטפסת אל גבעת חורבת זכריה, נחשף קטע קטן נוסף של המצוק, שם מסתתרת הכניסה למערה הרומית.

מפולות עפר חוסמות את הכניסה כמעט לחלוטין. על אף מפולות העפר, עדיין בולטת החזית המפוארת של המערה המעוצבת כמעין שער – עמודים משני צידיו (כיום רואים רק את קצה העמוד הימני) התומכים בגמלון שבמרכזו מדליון ובו חקוק עיט.

חוקרי המאה ה-19 ראו ותיעדו את חזית המערה, תכניתה ועיטוריה. לפני כ-125-130 שנה הייתה חזית המערה חשופה לגמרי ובולטת מאוד וכך הגיעו למקום חוקרי ארץ ישראל של אותם ימים והשאירו לנו תיאורים ואיורים מרשימים של המערה ועיטוריה.

פנים המערה מפתיע בגודלו ובפארו. במערה חמישה מקמרי-קבורה מעוטרים בקשתות ובעמודים בעלי כותרות. על-פי תוכנית המערה, אופי העיטורים וסגנון החזית המפוארת נראה שמדובר במערת קבורה רומית מהמאה השנייה לספירה. בתקופה זו, לאחר חורבן בית שני, החלה להיכנס לאזור גבעות מודיעין אוכלוסייה פגאנית (עובדי-אלילים) שחייתה לצד האוכלוסייה היהודית שהמשיכה להתקיים בסביבת לוד גם לאחר חורבן ירושלים. נראה שמערת הקבורה היא עדות לאוכלוסייה עובדת-אלילים זאת.

אלבום תמונות: הכניסה למערה היוםאלבום תמונות: הכניסה למערה היום
אלבום תמונות: מקמרי קבורה בתוך המערהאלבום תמונות: מקמרי קבורה בתוך המערה

מערת אל-חביס

מערה זו היא הבולטת באתרי בקעת המערות. המערה ממוקמת בלב הבקעה, מקום בו נחשף קטע ארוך, רצוף וגבוה של המצוק. חזית המערה חצוב בסלע ויוצר מעין אולם-מבואה הנתמך בעמוד מסיבי. אל פנים המערה ניתן לטפס מצד שמאל, שם חצובה מגרעת בסלע המסייעת לטפס ולעלות פנימה אל המערה עצמה, שצורתה מסדרון מפולס ומתפתל. לאורך המסדרון חצובים דרגשי סלע ששימשו ככל הנראה לקבורה בתקופה מאוחרת יותר.

המערה מוארת למדי בזכות פתחים הנפתחים אל אולם-המבואה ומכניסים מעט אור, עובדה המקלה מאוד על הביקור במקום. קצה מסדרון המערה נפתח לכדי חדר, אליו יש לרדת מדרגה אחת. החדר מואר היטב, היות ואחד מקירות החדר נפתח אל אולם-המבואה.

היו שזיהו במערת אל-חביס את 'מערת לוד', מערה מיסטית הנזכרת מספר פעמים במקורות. זאת ועוד – היו מי שזיהו את מערת אל-חביס עם המערה בה התבודדו ר' שמעון בר-יוחאי ובנו במשך שנים רבות, מערה המזוהה בדרך כלל עם מירון שבגליל. מרסיסי המקורות עולה כי באם אכן הייתה קיימת מערה מעין זו – יש לאתר אותה במקום סמוך יותר לעיר לוד עצמה.

מערת אל חביסמערת אל חביס
ברכת א-שאמיברכת א-שאמי

ברכת א-שאמי

הבריכה המרשימה חצובה בסלע בחלקה התחתון ובנויה מעל הסלע במספר נדבכים. סכר קטן היטה את זרימת מי הגשמים בנחל גמזו אל הבריכה. נראה שהבריכה סיפקה את צרכי תושבי חורבת זכריה וחורבת קלך.

לא מן הנמנע כי מי הבריכה שימשו גם את המשתמשים בסעף הדרך המוליכה מלוד, דרך שעברה סמוך לבריכה.

חורבת זכריה

חורבה נרחבת המשתרעת על הרכס שמעל ומדרום לבקעת המערות. חוקרי המאה ה-19 הפרידו בין חורבת זכריה לחורבת קלך, אולם נראה כי בימינו יש ערבוב של נתונים בין שתי החורבות.

כך למשל, אגן הטבילה שנזכר בשלט הקק"ל היה בזמנו בחורבת קלך ולא בגבעה זו.

בקעת הנזירים - חורבת זכריה2
אלבום תמונות: חורבות בראש גבעת זכריהאלבום תמונות: חורבות בראש גבעת זכריה
אלבום תמונות: חורבות בראש גבעת זכריהאלבום תמונות: חורבות בראש גבעת זכריה
אגן הטבילה שהיה בחורבת קלך – מתוך ספרו של עודד פיינגרש 'ארץ קשת וענן'אגן הטבילה שהיה בחורבת קלך – מתוך ספרו של עודד פיינגרש 'ארץ קשת וענן'

חורבת קלך

חורבה זו מתוארת הן בכתביו של קלרמון-גאנו והן בכתבי חוקרי ה-PEF. בימינו חורבה זו לא מסומנת במפות הטופוגרפיות ויתכן כי זו הסיבה לעובדה שחורבה זו מוכרת פחות וחלק מהממצאים אשר זוהו בה יוחסו בטעות לחורבת זכריה הסמוכה.

גבעת חורבת קלך משקיפה על בקעת המערות/הנזירים ממזרח. נראה כי מדובר במנזר ביזנטי, הנחה הנתמכת במבנה החורבות, ממצא חרסים ונוכחות אגן הטבילה המרשים אשר נעלם מהמקום לפני מספר שנים.


אלבום תמונות: חורבת קלךאלבום תמונות: חורבת קלך
אלבום תמונות: מראה בקעת המערות / הנזירים מגבעת חורבת קלךאלבום תמונות: מראה בקעת המערות / הנזירים מגבעת חורבת קלך
אלבום תמונות: אגן הטבילה שהיה בחורבת קלך – מתוך ספרו של עודד פיינגרש 'ארץ קשת וענן'אלבום תמונות: אגן הטבילה שהיה בחורבת קלך – מתוך ספרו של עודד פיינגרש 'ארץ קשת וענן'
אלבום תמונות: אלבום תמונות:
אלבום תמונות: קבר מקמר (ארקוסוליה) ממזרח לחורבת קלךאלבום תמונות: קבר מקמר (ארקוסוליה) ממזרח לחורבת קלך
אלבום תמונות: בור מים ממזרח לחורבת קלךאלבום תמונות: בור מים ממזרח לחורבת קלך

1944 – הצעה לרכישת סביבת בקעת המערות בנחל גמזו וחורבת זכריה על-ידי הקק"ל

יוסף וייץ (1890-1972) היה בין ראשי הקק"ל ומהדמויות הבולטות ביותר בתחום רכישת הקרקעות בארץ ישראל ובתחום היערות. בשנת 1944 צצה הזדמנות לרכישת סביבת בקעת המערות וחורבת זכריה.

כך כתב וייץ:
"תל-אביב, 22.3 – תרנו הבוקר עם צוק' ושני ערבים את חורבת זכריה; שטחה 2000 דונם והיא שייכת לשתי משפחות מיוחסות מירושלים, שהביעו את רצונן למכרה. האדמה טיפוסית היא לשפלת ההר: גבנונים בה, גבנונים סלעיים, בקעות צרות ביניהם, אך ברובה פתוחה היא להכשרתה לחקלאות טובה.

הסביבה יפה, וממרומי אחת הגבעות רואים בבהירות את יער בן-שמן (היום יער בן-שמן נושק לחורבת זכריה, אולם ב-1944 היער השתרע הרחק מערבה).

יש בה בריכה לאגירת מי-גשם המושכים באפיקים מתקופת הרומאים (ביר א-שמי). מובן, שהמקום מצא חן בעיני, ואם יוקם כאן ישוב משלנו, שוב יהיה לנו המשך נאה לבן-שמן. חסרונו היחידי של השטח שהוא קטן. ראויה ההצעה שנדרש לה בכובד ראש".

חשוב לדעת

אזהרה!

    באתר ישנם בורות פתוחים וקיימת סכנת נפילה לתוכם.
    הנסיעה / ההליכה / הרכיבה על השבילים המסומנים בלבד!
    כל סטייה מהשבילים הינה על אחריות המטיילים בלבד!



פניה למוקד העירוני מוקד 106
פניה למוקד העירוני
חזור לראש העמוד