גבעת ברפיליה

01/11/2023 י"ז חשון תשפ"ד

מיקום וגבולות

אתר משולב – תל עתיק הממוקם על כיפה טופוגרפית עליה מתקיים מגוון רחב של צמחים ובעלי-חיים.

מיקום: האתר ממוקם ממערב לשכונת אבני-חן, סמוך לפארק הטכנולוגי.

רחובות: מזרח – רחוב פז; צפון – שדרות עמק זבולון; מערב ודרום – שטח פתוח.

נ.צ.מ - נקודת ציון מרכזית: 646291 / 199000

לחצו כאן לשלט האתר

מפת הגעה

על האתר

מסמר המתכת המסמן את נקודת הטריג בראש גבעת ברפיליהמסמר המתכת המסמן את נקודת הטריג בראש גבעת ברפיליה

גבעת ברפיליה היא גבעה המתנשאת לגובה כ-230 מ' מעל פני-הים (במפה טופוגרפית מופיע סימון נקודת-טריג 239 אולם מדידות מודרניות לא תומכות במדידת גובה זו) וממוקמת בקצה המערבי של שכונת אבני-חן, מדרום לכביש המחבר בין שדרות עמק-זבולון ומרכז התעסוקה (ליגד).

על גבעה זו שכן כפר ערבי בעל שם מעט יוצא-דופן – ברפיליה. מפות עתיקות (מהתקופה הצלבנית) מלמדות כי השם העתיק של המקום היה פורפיריה.

מקור שם זה נגזר מהמילה הלטינית-רומית 'פורפיר', ארגמן. ייתכן ומקור שם זה קדום יותר: סביבתה של לוד כונתה בתקופת המשנה והתלמוד בכינוי 'הדרום'. ידוע ממקורות עתיקים כי לוד וסביבתה היוו מרכז של צביעת אריגים – "...שיש בדרום עיירות צובעות ארגמן", ובמקור אחר "צרפתה וקיסרין ושכם ולוד שולחות ארגמן מעולה".

ייתכן כי השם ברפיליה וגלגוליו הקדומים יותר משמרים זכר עיסוק קדום בצביעת אריגים במקום, אולם תשובה מוסמכת לכך תוכל להינתן רק אחרי חפירות ארכיאולוגיות מסודרות, דבר אשר גבעת ברפיליה טרם זכתה לו.

תוואי הכביש שמצפון לגבעה משמר את התוואי של דרך קדומה אשר שימשה חלק מהדרך לוד/רמלה – בית-סירא – קוביבה – נבי-סמואל – ירושלים. דרך זו מסומנת במספר מפות עתיקות, בהן מופיעה כמובן גם ברפיליה בשמותיה השונים. דרך זו נזכרה מספר פעמים במהלך המאה העשרים בהקשרים צבאיים.

גיאולוגיה

גיאולוגיה – שמה של ברפיליה נזכר בקשר למבנה הגיאולוגי של סביבת מודיעין. הגיאולוגיה של סביבת העיר מושפעת מקמר (אנטיקלינה) מודיעין המהווה שלוחה של קמר רמאללה. בתחומה של העיר עובר העתק ("שבר") גיאולוגי גדול יחיד (וכן מספר העתקים קטנים) – העתק עבוד-נעלין-מודיעין אשר כינויו הגיאולוגי המוכר הוא Barfilya Nose, "חוטם ברפיליה".

העתק זה חוצה את חלקה המערבי של העיר מצפון-מזרח לדרום-מערב. ההעתקה מגיעה לכדי 200 מטר בצפון-מזרח ואילו באזור הדרום-מערבי, אזור ברפיליה, ההעתקה היא בת עשרות מטר ומעמידה את סלעי תצורת בענה אל מול סלעי תצורת מנוחה.

בחלקו המזרחי של המחשוף נחשף גם קו ההעתק עבוד-נעלין מודיעין (הקו הכהה בין הספרות 1 ו-2 בצד שמאל של התרשים למטה. התרשים הוא ממאמר של ד"ר ב. בוכבינדר משנת 1984 על התופעה הגיאולוגית המרתקת שנחשפה במקום). קו ההעתק נפגע במהלך העבודות להרחבת הצומת וכיום כמעט ולא ניתן לראותו. ייתכן כי בעתיד ייחשף קו ההעתק שוב במסגרת עבודות-עפר במדרון אחד הגבעות מדרום.

תמונות: מבט מפסגת ברפיליה אל עבר קצה שדרות עמק בית-שאןתמונות: מבט מפסגת ברפיליה אל עבר קצה שדרות עמק בית-שאן
תמונות: מבט על מדרון ברפיליהתמונות: מבט על מדרון ברפיליה
תמונות: מבט מפסגת ברפיליה מערבהתמונות: מבט מפסגת ברפיליה מערבה
תמונות: בוסתן משולב במדרון הצפוני של גבעת גבעת ברפיליהתמונות: בוסתן משולב במדרון הצפוני של גבעת גבעת ברפיליה
תמונות: מבט מפסגת ברפיליה אל עבר קצה שדרות עמק בית-שאןתמונות: מבט מפסגת ברפיליה אל עבר קצה שדרות עמק בית-שאן

בוטניקה

גבעת ברפיליה היוותה מקום יישוב לאורך דורות רבים, עד למלחמת העצמאות. בצפונה של הגבעה על הגבעה שרדו עצי-בוסתן רבים וכן עצים בודדים (רימון, תמר, תאנה וכד') סביב פסגת הגבעה. במהלך תקופת 60 השנים האחרונות התפתחה בתה (רובה עשבונית ומיעוטה שיחנית) בשטחים הפתוחים של הגבעה, בינות להריסות המבנים ובשטחי הבוסתנים.

כמו בגבעת-הברושים ובגעת התיתורה, גם בגבעת ברפיליה המדרונות הצפוניים והצפון-מערביים, שאינם חשופים לקרינת שמש ישירה, נהנים ממיקרו-אקלים נוח יותר לעומת המדרונות הדרומיים והמזרחיים, החשוף לאותה קרינה. בהתאמה, יש הבדל ניכר בין מיני הצמחים הגדלים על המדרונות השונים. המדרונות הדרומיים והמזרחיים מתאפיינים בבתת זקנן שעיר. המדרונות הצפוני והצפון-מערבי תלולים יחסית ומאופיינים בבתה עשבונית עם "כיסים" שיחניים.

בוטניקה: צמחייהבוטניקה: צמחייה
בוטניקה: תגית מצויהבוטניקה: תגית מצויה
בוטניקה: שיזף בתחתית המדרון הצפוניבוטניקה: שיזף בתחתית המדרון הצפוני
בוטניקה: שיזפי-ענק בתחתית המדרון הצפון-מערביבוטניקה: שיזפי-ענק בתחתית המדרון הצפון-מערבי
בוטניקה: שלט הפח – שריד לשטח האש שהתקיים לפני הקמת העירבוטניקה: שלט הפח – שריד לשטח האש שהתקיים לפני הקמת העיר
בוטניקה: שני שיזפים על רקע שני המגדלים (מדרון דרום-מזרחי)בוטניקה: שני שיזפים על רקע שני המגדלים (מדרון דרום-מזרחי)
בוטניקה: עכנאי שרועבוטניקה: עכנאי שרוע
בוטניקה: פשתה שעירה בוטניקה: פשתה שעירה
בוטניקה: פשתה שעירהבוטניקה: פשתה שעירה
בוטניקה: רימון מצויבוטניקה: רימון מצוי
בוטניקה: רקפות בברפיליהבוטניקה: רקפות בברפיליה
בוטניקה: כלך מצויבוטניקה: כלך מצוי
בוטניקה: כמנון כרתיבוטניקה: כמנון כרתי
בוטניקה: מרווה ריחניתבוטניקה: מרווה ריחנית
בוטניקה: ברקן סוריבוטניקה: ברקן סורי
בוטניקה: גזר קיפחבוטניקה: גזר קיפח
בוטניקה: דקל בראש המדרון הדרום-מערבי. ברקע נראה יובל המתחבר לנחל ענבהבוטניקה: דקל בראש המדרון הדרום-מערבי. ברקע נראה יובל המתחבר לנחל ענבה
בוטניקה: זקנן שעיר, רקפת ועודבוטניקה: זקנן שעיר, רקפת ועוד
בוטניקה: חוטמית עין הפרהבוטניקה: חוטמית עין הפרה
בוטניקה: חרצית עטורהבוטניקה: חרצית עטורה
בוטניקה: ברקן סורי וחרצית עטורהבוטניקה: ברקן סורי וחרצית עטורה
בוטניקה: הוואדי מדרום לברפיליה. על המדרון בתה של זקנן שעיר. בערוץ מספר עצי-ענק עתיקיםבוטניקה: הוואדי מדרום לברפיליה. על המדרון בתה של זקנן שעיר. בערוץ מספר עצי-ענק עתיקים

בעלי חיים

גבעת ברפיליה קשורה אל השטחים הפתוחים ממערב לה, ולפיכך מגוון בעלי-החיים בגבעה עשיר יותר מאתרים מקבילים.

הדבר בולט במיוחד בנוכחותם של צבאים המופיעים מעת לעת על מדרונות הגבעה. עם זאת, לאור סלילת קטע מ כביש מד-4 (הכביש המחבר בין ליגד סנטר וישפרו סנטר), נוצר בין ברפיליה לכביש החדש "כיס", בו נלכדו מספר צבאים. סביר כי עם התקדמות הבנייה באזור, יידחקו צבאים אלו מערבה.

ככלל, מרבית העופות העוברות במרחב מודיעין נמצאות בנדידה. לפיכך, רשימות העופות בברפיליה דומה לזו של גבעת התיתורה. ההבדלים מתמקדים בתצפית בבז ערב, חנקן גדול וחנקן שחור-מצח. כמו-כן, בברפיליה יש תצפיות בדבר קינון של כחל.

בעלי חיים: רב-רגל שחורבעלי חיים: רב-רגל שחור
בעלי חיים: מחילה (לא מזוהה)בעלי חיים: מחילה (לא מזוהה)

הכפר ברפיליה

גבעות מודיעין הן טרשיות מאוד, נטולות מקורות-מים חיים דוגמת מעיינות ואדמותיה דלות. כיוון שכך, ההתיישבות באזור הייתה לא-יציבה וידעה עליות ומורדות, בדרך-כלל בהתאמה לרמת-הביטחון הכללית בארץ-ישראל בתקופות השונות והגידול או קיטון בכמות האוכלוסייה בארץ כנגזרת ממצב הביטחון. גם במהלך 400 שנות התקופה העות'מאנית ידע האזור עליות וירידות בכל הקשור לכמות וצפיפות ההתיישבות. מרבית היישובים היו עונתיים וקטנים מאוד – עיזבות (עיזבה ביחיד).

יישובים אלו היוו מעין כפרי-בת של כפרי-האם מהרי ירושלים ובית-אל ממזרח. כפרונים אלו נבנו בשטחי-עיבוד עונתיים של אותם כפרי-אם ואוכלסו רק בתקופה קצרה בשנה, עונת הבשלת הגידולים החקלאיים. בתקופות של יציבות שלטונית, ביטחון וגידול באוכלוסין הפכו העיזבות ליישובי-קבע.

ברפיליה הייתה יישוב-הקבע היציב היחיד שהתקיים במרכז גבעות מודיעין לאורך כל התקופה העות'מאנית, על-אף שהיו תנודות במספר התושבים (במזרח הגבעות היה הכפר ביר-מאעין יישוב יציב יחיד ובמערב הגבעות – עינאבה). כאמור, ברפיליה הייתה מיושבת בתקופה הצלבנית וככל הנראה גם קודם לכן. מנתוני מפקדי אוכלוסין שונים לאורך התקופה העות'מאנית שנערכו לצורך קביעת מספר החייבים במס עולה כי ברפיליה הייתה יישוב יציב לפחות מהמאה ה-16 ואילך.

לאחר מלחמת העולם הראשונה, בתקופת המנדט הבריטי, החלה תקופה של יציבות שלטונית וביטחון, מצב שהביא לגידול אוכלוסין, אכלוס העיזבות והפיכתן ליישובי-קבע קטנים וגידול ניכר במספר תושבי הכפרים היציבים. ברפיליה גדלה מכ-200 נפש בכ-30 בתי-אב ערב מלחמת-העולם ה-1 לכ-540 נפש בכ-130 בתים ב-1931 וכ-850 נפש ערב מלחמת העצמאות ב-1948.

זיוה ארבל, קצינת הקשר של הגדוד השלישי של הפלמ"ח כתבה כך בספרה "הנערה עם האקדח": "ברפיליה היה כפר יפה מהאחרים: גדרות אבן, שיחי צבר, עצים, ירק".

גבעת ברפיליה  מכיוון שדרות עמק זבולוןגבעת ברפיליה מכיוון שדרות עמק זבולון

הכפר ברפיליה במלחמות המאה העשרים

כאמור, דרך עתיקה חצתה את גבעות מודיעין ועברה ביובל של נחל ענבה מצפון לגבעת ברפיליה. דרך זו הופיעה במפת הבריטית של ה-PEF (הקרן הבריטית לחקירת ארץ-ישראל) כ-Ancient Road, רישום אשר הובן לא כהלכה על-ידי צבא הגנרל אלנבי בנובמבר 1917, בעת הניסיון הבריטי הראשון לכיבושה של ירושלים במהלך מלחמת העולם הראשונה. הסימון "דרך עתיקה" פורש כדרך עבירה לגלגלים בעוד שבפועל דרך עתיקה הייתה לא יותר ממשעול צר. ב-18 בנובמבר 1917 חדרה דיביזיית פרשים בריטית (יאומנרי) לגבעות ותוך זמן קצר הבינה את קשיי התנועה והסיגה לאחור את כל הכלים בעלי-הגלגלים (עגלות ארטילריה ואספקה).

ליד ברפיליה פנו כוחות אלו צפון-מזרחה לעבר שילתא ובית-ע'ור א-תחתא. למחרת, דיביזיית רגלים סקוטים נעה מרמלה מזרחה ונכנסה אף-היא לגבעות. סמוך לברפיליה הצטלבו צירי התנועה של שתי הדיביזיות ונוצר "פקק" אדיר. ביממות הבאות פעלו כוחות ההנדסה הצבאיים ושיפרו ללא-הכר את הדרך למרגלות ברפיליה. דרך זו שימשה ציר תנועה ואספקה עיקרי אל קו-החזית של שתי הדיביזיות אשר לחמו מצפון-מזרח וממזרח למודיעין של היום. בברפיליה עצמה היה מחנה, תחילה סקוטי ומאוחר יותר של כוחות אחרים.

מאהל סקוטי למרגלות ברפיליה, 1917מאהל סקוטי למרגלות ברפיליה, 1917
ברפיליה – מראה כללי (מדרום-מזרח)ברפיליה – מראה כללי (מדרום-מזרח)

הדרך הבריטית הפכה להיות הציר הראשי של גבעות מודיעין (בימינו, חלקה המערבי של דרך זו נמצא ביער בן-שמן ונמשך מזרחה אל ליגד סנטר ומשם הלאה מזרחה למרגלות ברפיליה אל תוואי שדרות עמק זבולון של היום ומשם עוד מזרחה בתוואי שדרות עמק-החולה לכיוון בית-סירא). ב-1948 השתמשו שריוניות הלגיון הערבי (צבא ירדן) בדרך זו בדרכם לתקוף את כוחות חטיבת יפתח בגמזו, אשר נפלה לידי צה"ל עם פתיחת אירועי מבצע "דני", ביולי 1948. בהמשך המבצע, התקדמו כוחות יפתח מזרחה באמצעות דרך זו והשתלטו על ברפיליה (בצילום מימין). כאן נקבעה המפקדה ומכאן יצאו כוחות להשתלט על אל-בורג' (גבעת התיתורה) וביר-מאעין (גבעת מגדל-המים ברעות) ובכך הושלמה ההשתלטות על השטח שלימים יהפוך לעיר מודיעין.

זיוה ארבל, קצינת הקשר של הגדוד השלישי של הפלמ"ח (חטיבת יפתח) שהתה במפקדה בברפיליה. בשנת 1999 היא פרסמה את סיפורה האישי והמרתק בספר "הנערה עם האקדח" (ספריית פועלים). בספרה כתבה כך: "...ובירכתי הכפר בור עמוק עם מים נהדרים, קרים וצלולים. וזה היה הבור שסיפק לנו מי-שתייה. את כד החרס עם הפיה השבורה, שהיה קשור לחבל, היינו מורידים לבאר, שואבים ושותים ממנו מים. הרוב ידעו לשתות מהכד מבלי לקרב את הפייה לפה, אני לא ידעתי. הייתי מצמידה את הפייה לפה ושותה".

מבלי ידיעתה, צילם הצלם הנודע בוריס כרמי את זיוה שותה ממי הבור בברפיליה ותמונה זו פורסמה בספטמבר 1948 בעיתון "במחנה" ותחתיו הכותרת "מי מקנא בכד?".

אברהם חלפי ראה את התמונה ב-"במחנה", התרשם וכתב את "שיר הכד". מרדכי זעירא הלחין ושושנה דמארי שרה את מה שהפך לאחד מלהיטי אותם ימים.

שיר הכד

מילים: אברהם חלפי
לחן: מרדכי זעירא

ראיתיך עם כד צמוד אל השפתיים,
ואני יושב על משלטי בדד,
את בצימאונך שתית ממנו מים
הוי, חבל, חבל, שגם אני אינני כד.

הוי, חבל, חבל חבל, חבל
שגם אני אינני כד.

לו הייתי כד כזה בזרועותייך,
לו חיממת אותי בלהט צימאונך,
כמו להתקפה הייתי רץ אלייך,
הוי, חבל, חבל שלא אני, אני כדך.

הוי, חבל...

אז שילבנו שנינו גם לבב גם זרוע
וירדנו מהמעין לשאוב,
נערתי שלי, אמרי בשם אלוה
התסכימי כד צמא כמוני לאהוב.

הוי, חבל...

אז אהיה נחמד ולא ארבה "צ'יזבטים"
ולהביט עלייך לא תשבע עייני
הוי, משלט חיי, אני לבי נקעתי
וכעת כבר לא אדע אם אנוכי אני.

הוי, חבל...

שר אני לך שיר על כד ועל שפתיים,
על אחד תקוע במשלט בדד,
מה עצום לחיות בין ארץ ושמיים
ולשתות איתך, "חבובה", מאותו הכד.

הוי, חבל... מי מקנא בכד?

חשוב לדעת

אזהרה!

    באתר ישנם בורות פתוחים וקיימת סכנת נפילה לתוכם.
    הנסיעה / ההליכה / הרכיבה על השבילים המסומנים בלבד!
    כל סטייה מהשבילים הינה על אחריות המטיילים בלבד!



פניה למוקד העירוני מוקד 106
פניה למוקד העירוני
חזור לראש העמוד