- עיריית מודיעין מכבים-רעות

מיקום וגבולות

אתר משולב – שטח פתוח הכולל שלוש גבעות, קטע מערוץ נחל (חלקו העליון של נחל שעלבים) ומספר יובלים קטנים יותר המתנקזים אליו. על שלושת הגבעות נמצאות חורבות: חורבת חדת, חורבת בווירה (בארית) וחורבת קנובה. בחורבת חדת נתגלו שרידים מרשימים של כנסייה ומבנה גדול סביבו. בשטח האתר מגוון מרשים של חי וצומח.

מיקום: האתר ממוקם בשטח פתוח מדרום לרעות ולשדרות מנחם בגין.

רחובות: מצפון וצפון-מערב – שדרות מנחם בגין; ממזרח – שביל המוליך דרומה מכיכר השוטר (שדרות מנחם בגין) וערוץ וואדי בין חורבת בארית ממערב לחורבת עגלגל ממזרחן; מדרום – קטע מציר דרך הפטרולים; ממערב – דרך עפר המחברת בין ציר הפטרולים לשדרות מנחם בגין.

נ.צ.מ - נקודת ציון מרכזית: 642493 / 201491

מפת הגעה הגבעות הדרומיות

דרכי הגישה ומערכת השבילים

שטח גבעות חדת בארית וקנובה הוא נרחב ונמצא מחוץ לשטח הבנוי הנוכחי של העיר. לפיכך, ניתן להגיע לגבעות אלו ממספר רב של כיוונים ודרכי גישה, חלקם מתוך העיר וחלקם מתוך השטחים הפתוחים המקיפים אותו, בעיקר ממזרח ומדרום.

שתי דרכי הגישה העיקריות לגבעות חדת, בארית וקנובה מתוך העיר מודיעין מכבים רעות, הן משתי כיכרות הממוקמות בשדרות מנחם בגין, כיכר השוטר וכיכר מנחם בגין. בקרבת שתי הכיכרות קיימים מגרשי חנייה המאפשרים הגעה ברכב לקרבת שטח הגבעות. סמוך לשתי הכיכרות מוצבים מספר שלטי הסבר, בתחילת שבילים המוליכים אל שטח הגבעות.

כיכר השוטר: מהכיכר מוליך דרומה שביל מסומן אל עבר גבעות בארית וקנובה. משביל זה מסתעף שביל אל שרידי כנסייה ביזנטית בפסגת גבעת חדת.

דרכים אחרות: ניתן להגיע אל גבעות חדת בארית וקנובה גם באמצעות דרך העפר התוחמת את שטח הגבעות ממערב, וכן באמצעות דרך הפטרולים, אליה ניתן להתחבר מרעות, משעלבים ומעמק איילון. מכיוונים אלו אין שבילים מסומנים העולים אל שלושת הגבעות.

אלבום תמונות: ריכוז שלטי ההסבר מדרום לכיכר השוטר

אלבום תמונות: שלט הסבר הגבעות הדרומיות

אלבום תמונות: שלט הסבר

אלבום תמונות: כיכר השוטר – ברקע נראים שלטי ההסבר

אלבום תמונות: קבוצת שלטי ההסבר בירידה מזרחה מכיכר מנחם בגין. ברקע משמאל גבעת חורבת חדת

אלבום תמונות: שלט הסבר על גבעות חדת בארית וקנובה סמוך לכיכר מנחם בגין

החורשה ובה שרידי המחנה הצבאי לצד דרך הפטרולים

על האתר

תיק- אתר זה מתייחס לשטח נרחב, מדרום לרעות, הכולל שלוש גבעות – חדת בארית וקנובה – ובקעה קטנה שביניהן.

גבעות חדת בארית וקנובה מהוות חלק משטח נרחב בדרום-מזרח שטחה של העיר מודיעין מכבים רעות, שטח המופיע במפות תכנון העיר (תכנית מד-2020) כשטח לתכנון עתידי (בשלב זה, גבעות אלו נמצאות מחוץ לשטח הבנוי של העיר).

על פסגת שלושת גבעות אלו ממוקמות חורבות עתיקות ועל מדרונות הגבעות מתקיימת צמחייה עשירה ומגוונת, טבעית ושרידי בוסתנים, נטע-אדם. גבעות בארית וקנובה מחוברות ביניהן באוכף טופוגרפי קטן, בעוד גבעת חדת שמצפון להן ניצבת לבדה (גבעת חדת מתחברת באוכף טופוגרפי אל גבעת נ.ג. 312 שממזרח, שהיא הגבעה הגבוהה ביותר באזור מודיעין. גבעת נ.ג. 312 לא נכללת בתחום תיק אתר זה).

בין גבעת חדת מצפון לבין גבעות בארית וקנובה מדרום חוצצת בקעה קטנה אשר נוצרה במקום בו נפגשים שניים מערוציו העליונים של נחל שעלבים, נחל קטן אשר מוליך מערבה, כאשר ערוצו העיקרי עובר במקום בו נסללו שדרות מנחם בגין, מתפתל דרומה ושוב מערבה למרגלות גבעת חורבת שר, ממשיך מערבה מצפון לקיבוץ שעלבים ונשפך לערוץ נחל איילון, סמוך למושב משמר איילון.

כאמור, תיק אתר זה מתייחס לשטח נרחב. מצפון תוחם את השטח נתיב שדרות מנחם בגין, בקטע שבין כיכר השוטר לבין כיכר מנחם בגין; ממערב, תוחם את השטח דרך עפר העולה באפיק קטן דרומה, כמה עשרות מטרים ממערב לכיכר מנחם בגין ועד המפגש עם דרך הפטרולים; קטע מדרך הפטרולים תוחם את השטח מדרום, קטע המשתרע מחורשת האיקליפטוסים במערב (מחנה/בסיס צנחנים בעבר) ועד מרגלות גבעת חורבת שייח' סולימן במזרח.

התיחום ממזרח מורכב מעט יותר: אפיק קטן המתחיל מדרך הפטרולים, למרגלות גבעת חורבת שייח' סולימן, מוליך ויורד צפונה ומפריד בין גבעת חורבת בארית ממערב לבין גבעת חורבת עגלגל (ע'ג'נג'ול) ממזרח. ערוץ קטן זה, המתחבר אל הערוץ המרכזי של נחל שעלבים, מהווה את קו התיחום הדרום-מזרחי של השטח.

ממקום המפגש עולה צפונה ערוץ קטן נוסף אל האוכף שבין גבעת חדת לבין גבעת נ.ג. 312 ומשם לכיכר השוטר שעל שדרות מנחם בגין. קטע זה מהווה את קו התיחום הצפון-מזרחי של השטח.

בוטאניקה וזואולוגיה

כאמור, שלושת הגבעות והבקעה שביניהן יוצרות שטח נרחב וניתן להבחין במספר הבדלים בוטניים בחלקים שונים של השטח. עניין מיוחד לציבור מתבטא בפריחת השקדיות בחודש פברואר, בעיקר בחורבת בארית ובפריחת הדרדר הכחול בחודשים פברואר-מרץ בשביל המוביל מכיכר השוטר דרומה. צמחים נדירים ברמה הארצית אשר זוהו בשטח כוללים את הדמסון הכוכבני ותמריר בינוני. צמח נדיר ברמה האזורית אשר זוהה בשטח הוא הסמר המצוי.

גבעת חדת- הצפונית שבין שלושת הגבעות, מאופיינת בשיחייה פתוחה (בעיקרה בתה עשבונית) בשלטון אשחר ארץ-ישראלי וזקנן שעיר.

גבעות בארית וקנובה – הצומח הטבעי בגבעות בארית וקנובה דומה לזה של גבעת חדת, בתוספת עצי לבנה וכן עצי בוסתן דוגמת שקד וזית, עצי חרוב ותאנה, ומספר עצי סרק מרשימים (אורן וברוש) בפסגת גבעת קנובה.

הבקעה שבין הגבעות – בין גבעת חדת מצפון לבין גבעות בארית וקנובה מדרום עובר חלקו העליון של ערוץ נחל שעלבים וחלק מיובליו. אזור המפגש של מספר מיובלים אלו הביא להתרחבות של הערוץ בין שלושת הגבעות ולהיווצרות מעין "בקעה" קטנה. בבקעה זו היה ריכוז שפכי עפר אשר פונה ברובו. במקום מתבצע שיקום אקולוגי. בשלב זה, על שרידי שפכי העפר, התפתח ריכוז של צמחים חובבי חנקן, בעיקר חלמית מצויה.

הגבעה המערבית – בתוך תא השטח קיימת גבעה נוספת, קטנה, הממוקמת במערב השטח, סמוך לכיכר מנחם בגין. הצומח הטבעי על גבעה זו דומה לצמחייה של שלושת הגבעות האחרות אליהם מצטרפים עצי בוסתן שונים הנטועים על ובינות לשרידי טרסות.

קישור למיני הצומח שנסקרו במקום

קישור לסוגי היונקים שנסקרו במקום

קישור לסוגי החרקים שנסקרו במקום

קישור לסוגי הזוחלים שנסקרו במקום

קישור לסוגי העופות שנסקרו במקום

אלבום תמונות: עצי בוסתן ושרידי טרסות על הגבעה המערבית

אלבום תמונות: צהרון מצוי

אלבום תמונות: ריכוז רקפת מצויה

אלבום תמונות: רקפת מצויה

אלבום תמונות: נורית אסיה

אלבום תמונות: אורן ירושלים ותיק שנפגע קשות בסערות – ראש גבעת קנובה

אלבום תמונות: ברוש מצוי בראש גבעת קנובה – ברקע נראה עמק איילון ורכס פארק קנדה

אלבום תמונות: רעיית בקר בגבעות

אלבום תמונות: קבוצת העצים בראש גבעת קנובה – נכס נופי

אלבום תמונות: עצי בוסתן ופריחת שקדיות על מדרונות גבעת קנובה

אלבום תמונות: פסגת גבעת בארית

אלבום תמונות: חורבת בויירה (בארית) - עץ תמר ועץ שקד לצד חורבות מבנה

אלבום תמונות: פריחת שקד לצד פירות מהעונה הקודמת

אלבום תמונות: פריחה אביבית במדרון גבעת בארית

אלבום תמונות: גבעות בארית (משמאל) וקנובה (מימין) והבקעה שבין הגבעות – מבט דרומה מראש גבעת חדת

אלבום תמונות: גבעת חדת – שיחייה

אלבום תמונות: קבוצת צהרונים בגבעת חדת

אלבום תמונות: צומח עשבוני על מדרונות גבעת חדת – בראש הגבעה שרידי היישוב העתיק

אלבום תמונות: תן על מערומי העפר (אשר פונו בינתיים) בבקעה שבין גבעות חדת בארית וקנובה

אלבום תמונות: חסידות בגבעת בארית

אלבום תמונות: מחילה בגבעת קנובה (דורבן?)

אלבום תמונות: תלוליות של פעילות חולד בגבעת קנובה

אלבום תמונות: תחנת הרחה (ריכוז גללים) של צבאים בגבעת קנובה

היסטוריה וארכיאולוגיה

על שלושת הגבעות, חדת בארית וקנובה, קיימות בהתאמה שלוש חורבות עתיקות, המהוות חלק מריכוז צפוף של חורבות עתיקות בקבוצת הגבעות המתנשאות ממערב לחלקו הצפוני של עמק איילון, אזור המהווה את דרום-מזרח השטח אשר נכלל בתוכנית הפיתוח של העיר מודיעין מכבים רעות.

רשימת החורבות הנוספות באזור כוללות גם את חורבות עגלגל (ע'ג'נג'ול), שייח' סולימאן, ברדה, באר-טל (ביר-טוויל) ואום-ע'וגמן. לקבלת תמונה שלמה יותר של היקף ההתיישבות באזור לאורך ההיסטוריה יש לצרף לחורבות שנזכרו גם את השרידים שנחשפו ברעות (ביר-מאעין), בשכונת מוריה, גבעת משואה וכן את החורבות ממערב – אום אל-עומדן, גבעת שר, שעלבים (סלבית) ובית-שנה.

ביוני 1874 שהה החוקר הצרפתי שארל קלרמון-גאנו באזור עליו נבנתה לימים העיר מודיעין. במסגרת סיוריו התעכב קלרמון-גאנו גם באל-בווירה (חורבת בארית ובחירבת חדת'ה (חורבת חדת) והתייחס בדבריו גם אל חירבת קנובה.

רישומים של משקוף אבן מבווירה שהכין קלרמון גאנו, לרבות היבטי-על והיבטי-צד של מגרעות אשר נועדו להיטיב את שילוב המשקוף במבנה

לגבי חירבת בווירה כתב קלרמון-גאנו כי זוהי חורבה בעלת חשיבות "ועד-כה טרם ביקרו בה חוקרי פלשתינה", וציין כי יש בה מערות חצובות בסלע. הוא מצא במקום פלאחים, תושבי הכפר קטנה שבהרים ממזרח, להם שימשה חירבת בווירה כעיזבה, מקום מושב עונתי לתקופת הקציר. קלרמון-גאנו תיעד מספר משקופי-אבן מעוטרים והתלבט לגבי התקופה בה נוצרו, צלבני או ביזנטי (בימיו הארכיאולוגיה המודרנית עוד הייתה בחיתוליה, ואף על פי כן קלרמון-גאנו נחשב לבר-סמכא לתקופתו, היה מעורב בגילויים מרשימים וסיפק מספר הצעות זיהוי מרתקות). למרבה הצער, אין בימינו שריד וזכר למשקופי אבן מפוארים אלו.

על-אף קרבתה של חירבת קנובה, לא הספיק קלרמון-גאנו להגיע אל החורבה עקב החשיכה המתקרבת. הפלאחים קראו למקום חירבת קנבוט וציינו כי קנבוט היה אדם "מזמנו של איברהים פאשה" (ראה להלן, בתיאור חורבת קנובה).

בתמונה: רישומים של משקוף אבן מבווירה שהכין קלרמון גאנו, לרבות היבטי-על והיבטי-צד של מגרעות אשר נועדו להיטיב את שילוב המשקוף במבנה

בדרכו לביר מאעין, הספיק קלרמון-גאנו לעבור בחירבת אל-חדת'ה, היא חורבת חדת. שמה של ח'רבת אל-חדת'ה ועושר השרידים העתיקים במקום הצית את דמיונו של קלרמון-גאנו והוא הציע לזהות במקום זה את העיר חדשה החשמונאית (מרבית החוקרים מזהים את העיר חדשה החשמונאית בקרבת ראש מעלה בית-חורון).

חורבת חדת

גבעות חדת בארית וקנובה סמוכות לקו הירוק, גבול שביתת הנשק בין ישראל וירדן בשנים שבין 1949 ל-1967. בין הקו הירוק ליער בן-שמן השתרע בזמנו שטח אימונים צבאי, אשר לאחר ביטולו הפך לשטח עליו נבנתה ונבנית העיר מודיעין. על גבעת חדת הקים צה"ל בזמנו מוצב אימונים אשר כלל תעלה היקפית ועמדות.

במהלך העבודות נתגלו עתיקות וב-1962 נערכה במקום חפירה ובה חשף הארכיאולוג רודולף כהן כנסייה ביזנטית מהמאה החמישית לספירה, כנסייה אשר היוותה חלק ממתחם גדול יותר, להערכתו – מנזר מבוצר. במהלך החפירות נחשפו עמודים ובסיסי עמודים, חלק מסורג מפואר וכן פסיפס מעוטר בדגמים הנדסיים ופרחוניים אשר שובץ ברצפת הכנסייה. סמוך למדרגות העולות לבימה התגלתה כתובת יוונית בעלת שלוש שורות ובה פסוק מתהילים מ"ב, ב': "כאייל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערג אליך אלוהים".

חורבת חדת – איורים של המבנה בראש הגבעה. התרשימים באדיבות רשות העתיקות

במסגרת פיתוחה של העיר מודיעין מכבים רעות נערכו בשנים האחרונות בגבעת חדת וסביבתה מספר חפירות ארכיאולוגיות.

בחפירות נתגלו שרידים רבים, החל מהתקופה הכלקוליתית (לרבות ממצאים ייחודיים) ולאורך מרבית התקופות ההיסטוריות, עד לתקופה האסלאמית הקדומה. מרבית השרידים אשר נחשפו לאורך תוואי שדרות מנחם בגין ובמדרון שממול לגבעת חדת תועדו ולאחר מכן עברו תהליך פיתוח ובינוי.

כאמור, על פסגת גבעת חדת קיימת חורבה ובמרכזה כנסייה ביזנטית. על מדרונות הגבעה קיימים בורות מים, מערות קבורה וגתות חצובות (גת מרשימה במיוחד נהרסה בעת פיתוח סביבת כיכר השוטר). לאחר החפירות האחרונות באתר פעלה במקום חוליית שודדי עתיקות שנתפסה על-ידי פקחי רשות העתיקות. בסריקות שנערכו במקומות בהם פעלו שודדי העתיקות נתגלו שרידים מימי בית שני, לרבות מטבעות מתקופת המרד הגדול ומימי אלכסנדר ינאי.

אלבום תמונות: גת גדולה במיוחד במדרון הצפוני. בגב מים במקום אותר צמח נדיר – דמסון כוכבני

אלבום תמונות: מיקום הגת ביחס לשדרות מנחם בגין ומגרש החנייה של מגרשי הספורט ליד כיכר השוטר

אלבום תמונות: ספלולים במדרון הצפוני של גבעת חדת

אלבום תמונות: עץ תאנה הצומחת מתוך חלל תת-קרקעי (כנראה בור מים)

אלבום תמונות: חוליית בור מים ועמוד עתיק בפסגת גבעת חדת

אלבום תמונות: אתר הכנסייה בפסגת חורבת חדת

חורבת בארית

הוצע כי שמו הערבי של המקום, אל-בווירה או בווירי הוא הוא הקטנה למילה באר, "באר קטנה". למרגלות גבעת בארית נמצאת באר עמוקה, באר-המים היחידה המוכרת בגבעות מודיעין (באר מאפשרת שאיבת מים ממפלס מי התהום בעוד בור-מים מנקז, אוסף ואוצר מי-גשמים). דפנות הבאר מצופות היום בטון, עובדה שמשמעותה היא כי הדיפון התרחש במאה האחרונה, אם במהלך הכיבוש הבריטי של האזור במלחמת העולם הראשונה (הצבא הבריטי נזקק למים רבים והחזיק יחידות מיוחדות שהתמחו באיתור ופיתוח מקורות מים. סביבה זו שימשה קו חזית במשך זמן רב ומכאן היתכנות אפשרות זאת) או בשנות המנדט. קיימים דיווחים כי הבאר עלתה על גדותיה בחורף שנת 1992 ברוכת-הגשמים.

כפי שציין קלרמון-גאנו, חירבת בווירה שימשה כעיזבה (כפר עונתי) של הכפר קטנה שבהרי ירושלים בחציו השני של המאה התשע-עשרה. במהלך שנות המנדט הבריטי הפך המקום לכפר קבע קטן.

אירוע חריג הקשור לבווירה התרחש במסגרת המאבקים על השליטה באזור בין צה"ל לבין הלגיון הערבי (צבא ממלכת ירדן). במהלך קרבות מבצע דני במלחמת העצמאות (יולי 1948) נמלטו תושבי הכפרים הקטנים של האזור מזרחה. עם תחילתה של ההפוגה השנייה נקבע כי יסומן קו הפסקת האש בין הצדדים, אולם העבודה התקדמה בעצלתיים.

בגזרת הגבעות שממערב לעמק איילון, בין ביר מעין (רעות) לסלבית (שעלבים), לא הושגה הסכמה על תוואי קו הפסקת האש בין ישראל וירדן. במהלך סוף יולי – תחילת אוגוסט פטרלו כוחות חטיבת קרייתי באזור זה וגרשו כפריים חמושים שניסו לסירוגין לתפוס עמדות בשטח, בח'רבת ע'ג'נג'ול, ח'רבת בווירה, ח'רבת קנבוטה וח'רבת שייח' סולימאן.

בינתיים החל משא ומתן מדיני בחסות האו"ם כאשר המטרה הישראלית הייתה פתיחת כביש לטרון לתנועה והזרמת מים לירושלים באמצעות הצינור המנדטורי. הירדנים הסכימו לכך בתנאי שישראל תאפשר החזרת כ-400 פליטים לכפרים ע'ג'נג'ול ובווירה, באזור שבין ביר מעין לסלבית. דוד בן-גוריון הסכים לדרישה הירדנית והמתווך מטעם האו"ם, הרוזן השוודי ברנדוט, שמח על פתרון המצב העדין. שמחתו לא ארכה זמן רב – קבוצת קציני ולוחמי לגיון נטלו יוזמה פרטית ופוצצו את תחנת השאיבה של לטרון, לקראת שחר של ה-12/8. כתוצאה מפיצוץ תחנת השאיבה התמוטט ההסכם שהושג. תושבי ע'ג'נג'ול ובווירה שכבר החלו בתנועה אל עבר הכפרים נאלצו לשוב לאחור והמרחב שבין ביר מעין לסלבית נשאר בידי ישראל.

חורבת קנובה

סמוך לקבוצת העצים הגדולים שבראש הגבעה נמצאת מערת קבורה יפה ולא הרחק ממנה שרידי מבנה גדול, חצר ובורות מים. על-פי סקרים שנערכו במקום, מדובר ככל הנראה בשרידי חווה ביזנטית. כאמור, הארכיאולוג הצרפתי קלרמון-גאנו דיווח ב-1874 כי סופר לו שקנבוטה היה "אדם מתקופתו של אבראהים פאשה". אבראהים פאשה (אברהים עלי) היה בנו של מוחמד עלי אלכביר, שליט מצרים. מוחמד עלי, יליד אלבניה ששירת כקצין בצבא התורכי הוצב במצרים לאחר נסיגת נפוליון. בשלב מסוים מרד בשלטון התורכי והפך לשליטה העליון של מצרים ולאבי שושלת המלכים המצריים אשר שלטונה נמשך כ-150 שנה, עד להדחת המלך פארוק בשנת 1952.

בשיא גדולתו שלח מוחמד עלי את בנו, אבראהים פאשה (פחה) בראש צבא גדול אל ארץ-ישראל. אבראהים פאשה כבש את הארץ בשנים 1831-2 וכונן בה שלטון תקיף מאוד. הארץ נהנתה מביטחון ומגל פריחה כלכלית אשר הביא, בין השאר, להגירת המוני מצרים אל ארץ ישראל. יש עדויות כי חלק מהמהגרים המצריים הגיעו לשפלה, בעיקר לאזור שמדרום למודיעין. בהחלט ייתכן כי האדם קנבוטה, מקורו מצבאו של אבראהים פחה או מקבוצת המהגרים המצריים. השלטון בארץ ישראל חזר לידי התורכים ב-1840 כאשר קואליציה בינלאומית התארגנה ופעלה להסרת האיום המצרי.