9 כללי פרק זה מספק את הרקע למעבר לאנרגיה מקיימת, את המושגים המרכזיים, המדיניות מציגים את העקרונות המנחים לתוכנית, הן הלאומית והרציונל לתוכנית. כאן אנו העבודה, בהיבטים המקצועיים והן בהיבטים התכנוניים. הפרק מציג את תהליך השותפים ובעלי העניין. . מעבר לאנרגיה מקיימת 1.1 משאב האנרגיה הוא אחד המשאבים החיוניים במדינת ישראל, ומהווה משאב בסיסי למשק החשמל, למשק המים ולתחבורה. מקורות אנרגיה מתחלקים למקורות מתחדשים (כמו אנרגיית שמש ורוח) ומקורות פוסיליים (פחם, נפט וגז). המקורות הפוסיליים מייצרים בשריפתם גזי חממה שמעצימים את שינויי האקלים, שנת עד 30% ממשלת ישראל, כמדינות אחרות בעולם, הציבה יעד הפחתה של ). השגת היעד תלוייה במידה רבה במעבר לאנרגיה 2015 (משנת בסיס 2030 מקיימת שכוללת שלושה מהלכים עיקריים (היעדים להלן הם יעדים לאומיים): .2030 בצריכת אנרגיה עד 17% ירידה של התייעלות באנרגיה – .2030 ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים עד 30% אנרגיה מתחדשת – במרחב מעבר לתחבורה חשמלית ופריסת רשת טעינה חשמלית – תחבורה הציבורי והפרטי. הרשויות המקומיות ממלאות תפקיד חשוב ביותר בקידום אנרגיה מקיימת, ראשית בניהול משק החשמל בנכסי הרשות ושנית בהשפעה והכוונה של צרכני האנרגיה בישוב; צריכת אנרגיה במגורים, צריכת אנרגיה בעסקים ובתעשייה וצריכת אנרגיה בתחבורה. תוכניות המעבר לאנרגיה מקיימת, הן המסגרת המארגנת למהלכים מותאמות המקומיים – הן בסקטור הרשותי והן בסקטור החוץ רשותי. התוכניות לצרכים וליכולות של הרשויות כדי למקסם את ההזדמנויות והתועלות לרשות. 1
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=